דעות

הפתרון היחיד לדמוגרפיה הגלילית הוא לבנות ולפתח פרויקטים למגורים ומקורות תעסוקה ליהודים. לא בקומבינות במספרים קטנים ולא מתחת לשולחן. בניה מאסיבית של מחיר למשתכן שתשווק ליהודים באזורים שבהם הדבר נדרש. בשפה משפטית אפשר לקרוא לזה "תכלית ראויה". בשפת העם נקרא לזה פשוט "ציונות".

אחרי הסערה ביקבי ברקן, בה הזיזו עובדים אתיופים מתפקידם מחשש ליהדותם, הרב שלמה אבינר מביא 6 הערות על גיור לחומרא של יהודי אתיופיה

בפתיחתו לספר בראשית, נותן הנצי"ב תשובה לשאלה זו: שם הוא מסביר שהביטוי 'דור עיקש ופתלתל' האמור בפרשת האזינו, הוא אמור על אנשי בית שני, שלמרות שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אבל "לא היו ישרים בהליכות עולמים"

המוסריות מחייבת שכל אזרח ילך לצבא. איך אתה יכול לקבוע בענייני המדינה, אם אינך מוסר נפשך על המדינה. מי שלא הולך לצבא, פשוט אינו בן אדם

במצב האידאלי צריך לשלב בין לימוד תורה לשירות צבאי, אך כרגע אנחנו לא נמצאים בנקודה זאת. האם גיוס בכוח או הסתה יתרמו יותר לשוויון בנטל? תחשבו אתם

הקריאה "אחריי" במובנים רבים איננה רק במלחמה. זו תביעה בסיסית לכל מנהיג, ובעיקר למי שמבקש להשתדל להיות מנהיג חינוך

מאז קום המדינה עמדו בראשות מפלגת העבודה, בגלגוליה השונים, לא פחות משלושה עשר מנהיגים, כן ירבו. את תנועת הליכוד הובילו במשך שבעים שנה רק ארבעה. בגין, שמיר, שרון ונתניהו

קנאות יש לה מקום רק כאשר היא הפתרון היחידי, כמו אצל פנחס שהמגיפה הייתה בעיצומה ורק בהריגתו של זמרי היא תיעצר, במקרה כזה של אין ברירה חייבים לפעול ומיד

הרב שלמה אבינר טוען כי לרפורמים אין זכות לטעון לקבלת מקום בכותל כל עוד הם לא עולים לארץ: "קודם כל תעלו לארץ ישראל ואז נדבר"

הרב קוק חזר על עמדתו לפיה המשפט "הציונות דבר אין לה עם הדת" יוחס להרצל רק מפני שרצה להרגיע את הרפורמים מפחדם שהציונות תהיה מחוברת לדת היהודית

בישוב דתי אחד פתחו שעות בריכה מעורבת כדי להתחשב במיעוט החילוני. זה לגיטימי? הרב אבינר משיב ומזכיר שני מכתבים שכתבו הרב קוק ובנו

האם הגאולה העתידית תבוא על ידי בשר ודם או באמצעות הקב"ה? עיון בכתבי אדמו"רי חב"ד האחרונים, ובירור המקורות עליהם הסתמכו, מעלה שאלה קשה על התפיסה של הגאולה

לכולם זה ברור, אישור הכותל הרפורמי לא יוביל לתפילות המוניות של רפורמים וקונסרבטיבים ליד שריד בית מקדשנו. כמו שהרחבה שם הייתה ריקה עד כה – כך היא תשאר

חלק מהבנים והבנות שלנו התרחקו מהתורה, על אף שאנחנו נתנו להם חינוך תורני כמיטב יכולתנו. אנו מרגישים צער גדול, וכן נקיפות מצפון קשות, ותוהים: איפה טעינו? ומה לעשות עכשיו?

הכול תלוי במבט ובראייה. כשמתבוננים על החלק הפחות טוב, זו קללה… כשרואים את השלם, את הנקודה הפנימית של היותך חלק מהאומה הגדולה של כנסת ישראל, שם יש גודל ונקודה אלוקית

אל תפתחו את התעודה מיד כשהילדים נכנסים. חבקו אותם, תחמיאו להם על סיום שנת לימודים נוספת, קיימו איתם שיחה נינוחה ושמחה. התעודה תחכה

'שְמַע יִשְרָאֵל' מֵשִיב עַם הָאֵ-ל, לְהָחִיש הַגּוֹאֵל, לְהָרִים קֶרֶן יִשְרָאֵל. 'לֹא תֵּלֵךְ עִמָּהֶם' אָמַר לוֹ בָּרִאשוֹנָה, וַיְהִי בְּעֵינָיו כִּמְעַמְעֵם. שיר ופרשה לפרשת בלק

הרב אברהם סתיו, בנו של הרב דוד סתיו, מגיב לדבריו של הרב יעקב אריאל אודות פסק ההלכה החדש שלו ושל אביו המתיר לומר דברי תורה בין הברכות במהלך החופה

לא עבריינות הבעל ואי קיומו את פסק הדיינים מטרידה אותם, לא כבוד בית הדין הוא המונח על הכף, אלא מצוקתה של האישה

על האמונה בדבר משיחיותו של הרבי לא יכלו החסידים לוותר, ולכן הוכחשה פטירתו באופנים שונים ומשונים, החל באמירה שהרבי עוד ישוב מן המתים, וכלה בקביעה שהרבי בכלל לא נפטר ובקברו אין דבר, רק ארון ריק