הרב יעקב פילבר

אבל לא רק הנביאים אלא גם משה והאבות עם כל גדלותם אין הם זוכים למעלת הנבואה שלהם בכל עת. כמו אצל משה שנבואתו היתה תלויה במצבו של עם ישראל

"לפעמים על ידי שמתאמצים להיות מודבק ברוחניות עליונה, מתרוממים כל כוחות החיים הרוחניים למעלה בעולם המחשבה העליונה, והגוף נעזב מן הנשמה, ועל ידי זה המידות הרעות שולטות בו."

ראש מכון הרצי"ה הרב יעקב פילבר, מוכיח מכתבי הרב קוק, שיש ערך של לימוד תורה גם אם הוא נעשה בגובה העיניים. ובכל מקרה " אין להזניחם כי אם לקרבם ולחזקם"

משה רבינו מכנה את בני גד ובני ראובן 'תרבות אנשים חטאים', כבר לפני 90 שנה כתב ביאליק על התרבות הקלוקלת של הדור. ואיך כל זה קשור למשל 'העגלה הריקה' של החזון אי"ש. הרב יעקב פילבר בדבר תורה לפרשת השבוע

אנו מצויים כיום בקו התפר שבין התחיה הגשמית לתחיה הרוחנית. תחילה יום העצמאות, הבסיס לעצמאות הארצית המאפשרת לנו לקיים את מצוות ישוב הארץ, ואחריה זכינו ליום ירושלים, שחרור עיר הקודש והמקדש שחוברה לה ביום הזה יחדיו. כעת אנחנו מוכנים לגאולה הרוחנית.

כשקראתי את דברי הקטגוריה של הרב טל על עם ישראל נזכרתי באגרת קידוש השם של הרמב"ם ועוד כמה מדבריהם של גדולי ישראל בענין זה. הרב יעקב פילבר בתגובה שניה

הרב פילבר משיב לרב שמואל טל שהכריז ברוגז על המדינה. "האם בגלל מערכות שלטוניות של ממשלה זו או אחרת הנוהגות שלא כהלכה, האם בגלל זה ניתן גט למדינה?"

נדב ואביהוא היו מודל שונה של מנהיגים, שהאנוכיות והדאגה לקידום האישי שלהם היתה בראש מעיינם, גם במחיר רמיסת מי שעומד בדרכם. הרב פילבר על חטא בניו של אהרון

כל מעשה או דעה המתנכלת ללא הבחנה לאוכלוסייה הערבית, לא רק שאין לה כל מקור במשנת הראי"ה אלא שהיא היפך דעתו. ובמיוחד כיום שזכינו להקמתה של מדינת ישראל בוודאי שהטיפול בסכסוך הערבי ישראל אינו בידיהם של יחידים

לזכותו של ישמעאל יאמר שחזר בתשובה באחרית ימיו, ונפטר מן העולם כצדיק. אבל בינתיים העמיד צאצאים שלא היתה לו שליטה עליהם, ואחר פטירתו הם שהמשיכו את תרבות "ידו בכל ויד כל בו", תרבות שנמשכת עד היום

בתפילת ראש השנה וגם בקידוש היום אנו אומרים: "ותתן לנו ה' אלקינו באהבה את יום הזכרון הזה יום תרועה, מקרא קודש זכר ליציאת מצרים".והשאלה היא מה ליציאת מצרים ולראש השנה?

מאז פטירתו של רבנו הרצי"ה בנו יחידו של מרן הרב זצ"ל זכינו לרשת עניפה של ישיבות הרואות עצמן כממשיכות דרכו של הראי"ה כל אחת ואחת בדרכה שלה, אבל כאן אורבת סכנה למפעל הענק הזה, אם יאמצו גם הם את חטאם של תלמידי רבי עקיבא

האחת הגישה אל הנושא ביראה ובכובד ראש, השניה השימוש בחכמת הקבלה שלא להרחיבה מעבר להכרחי להבנת הנלמד. השלישית לצמצם על הפחות שבשיעורים את השימוש בהשוואות והקבלות של מקורות חוץ חילוניים. הרביעית להרבות בשימוש בהקבלות והשוואות מכל מקורות הקודש של התורה ובמיוחד מדברי הראי"ה עצמו משאר כל מקומותיהם

חדשים לבקרים צצות במרחבי ארצנו ישיבות חדשות, ויש מהן שמבקשות ליחד את ישיבתם בקו מיוחד או בדרך מיוחדת. אך יש מהן שיחד עם זאת הם חוטאים בשני דברים: האחד, כלפי חוץ שהן מבטלות ולפעמים אף פוסלות את הדרכים האחרות. השני, כלפי פנים שהן מבקשות להכתיב לתלמידיהן אך ורק את הקו המיוחד שלהן

הן עומדות על זכותן ואינן מוותרות עליהן, אבל אינן מתלהמות בדרישתן ואינן אומרות את דבריהן בהתרגשות, אלא עורכות את טענותיהן בשום שכל. הן יודעות שהצלחתן תלויה באחדותן

האם עדיף שהאדם יהיה עצמאי, המתמודד עם בעיותיו הגשמיות והרוחניות בכוחות עצמו ועלינו להכשירו לכך, או שטוב לו להיות יצור נתמך המסתייע בעזרתם של אחרים ומבקש את ישועתו בעזרת זולתו. ואיך כל זה קשור לברכת הכהנים?

בטור מיוחד ליום השואה מזכיר הרב יעקב פילבר כי שונאים את העם היהודי לא מפני שאנו מאיימים עליהם אלא מפני שנאת עולם לעם עולם, שאינה יודעת גבולות ועמים

כל הסיבות שהיו לנח לכעוס על דורו היו גם לאברהם, גם אותו רדפו אנשי דורו עד שהשליכוהו לכבשן האש, גם הוא יכול היה להיות "ראש קטן", אבל בחר בדרך אחרת

שלושת הרגלים הם כנגד אירועים לאומיים של עם ישראל, כמו יציאת מצרים, מעמד הר סיני וענני הכבוד. ביום הכיפורים עומד כל אחד ואחד מישראל עם עצמו, מתענה בחמשת העינויים, ומבקש על עצמו בתשובה ווידוי. מה עושים בראש השנה?