הרב ברוך אפרתי

הרב ברוך אפרתי סבור שאת מועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי לא צריך לבחור באמצעות ועדה, אלא על ידי שיח ציבורי בין הציבור ובין הרבנים, ורק מי שיש בו את 13 התכונות הנדרשות מרב ראשי לישראל הוא שיהיה המועמד המוסכם והיחיד. (מתוך 'עולם קטן' של השבת)

המהפכנים הגדולים עלולים להחריב את העולם אם לא ישתחוו ליהודה ולא יגיעו מתוך כניעה כלפי שמיא. סערת החיים צריכה כיוון ושליטה. ומאידך, יהודה ללא יוסף אינו יכול למשול.

הרב ברוך אפרתי נשאל על דמותו של חבר הכנסת האידיאלי. ומשיב כי ח"כ ציוני דתי צריך להיות אדם בו מתגלות התכונות של מידות מוסריות, יושר, דביקות בתורה כולה וציות להלכותיה, נאמנות לארץ ישראל והקשבה לעם ד'. ויש גם גם שתי דוגמאות מוצלחות מהעבר.

הדרוזים והצ'רקסים הינם לא רק אזרחים בישראל אלא גויים בעלי שותפות גורל ושותפות ייעוד עם כלל ישראל. אנו מחויבים לדרוש שלומם וטובתם כל הימים. מאידך, הם אינם אחינו כמובן ויש להקפיד שלא להחניף את הארץ במילים מוגזמות העלולות גם לטשטש בעתיד את הזהות היהודית.

בפתיחת סיפור בריאת העולם מתארת התורה כי היה חושך על פני תהום. מהו אותו חושך אדיר, אשר רק ד' עצמו יכול להאיר, חושך אשר קודם להופעת האור האלוקי בעולם?

שתי גישת חינוכיות עולות לכותרות חדשות לבקרים- האחת, רואה בשורש המילה חינוך את המילה מחנה ומתאפיינת בהסתגרות ובמניעת מגע עם הסביבה. הגישה השנייה היא גישת החן, בו ההורים מציגים לילד את העולם בגישה פתוחה ללא גבולות. בפרשת השבוע אנו לומדים על הגישה השלישית, גישת הרחמים, המאוזנת והמאזינה.

הרב ברוך אפרתי נשאל איך צריך להתנהג בפינוי מגרון, ומשיב: אין פתרון כרגע, אלא לתת לקרחונים להתנגש, תוך שמירה על כללי התנגשות בין אחים- אנו באים בשם התורה והמוסר, אהבת הארץ והציונות. אין מקום לאלימות מילולית או מעשית כלפי אף יהודי, רק התנגדות פסיבית. (שו"ת)

הרב ברוך אפרתי נשאל על צפייה בסדרה 'מחוברים' עם חנוך דאום ומשיב: "מי שאינו צם ביום כיפור, מנבל פיו, מכריז על עצמו ככופר בעיקר, הוא ודאי לא חלק מהציבור הציוני דתי שלנו, ציבור של אמונה ויראת שמים."

הרב ברוך אפרתי נשאל על הנתון שנחשף היום לפיהם 52% מילדי הגן יהיו דתיים או חרדים ומשיב: "ברוך השם שזכינו. לאחר צמיחת החילוניות הטועה בימי מרקס, הנה אנו שבים לבריאותנו ולזהותנו האלוקית, וכלל ישראל מתחזק ושב לחדש ימיו כקדם, נאמן לתורה ויראת ה'."

בעיתונים של השבוע שעבר הרבו לכתוב על מציאתו של "החלקיק האלוהי". מכיון ששם אלוהים הוא אחד מהשמות הדורשים גניזה, נשאל הרב ברוך אפרתי, האם צריך לגנוז את העיתון? התשובה: אמנם אין לכתוב כך לכתחילה אבל אפשר להקל והעיתון לא חייב גניזה.

הרב ברוך אפרתי היה השבוע בכינוס הרבנות הראשית נגד ההכרה ברפורמים, וגילה שם אחדות בין חרדים וציונים, ספרדים ואשכנזים. במאמר ב'עולם קטן' הוא עונה לרב ישראל רוזן: "המאבק אינו מחזק אותם אלא מבהיר שהם בחוץ, הם לא היו ולא יהיו לעולם חלק מהאמונה הישראלית."

בעקבות כניסת של רפורמית למועצה הדתית במבשרת ציון, אומר הרב ברוך אפרתי: לא אוכל דבר בהכשר הרבנות מבשרת ציון ולא אסמוך עליהם, עד שיתברר שהאשה הרפורמית איננה לוקחת חלק בקבלת ההחלטות במועצה הדתית.

עשרות תושבי אפרת יצאו למדורת ל"ג בעומר לגבעת עיטם הצופה על ירושלים ועל גוש עציון. חבר המועצה דבי שפלר אמר לחוגגים כי אם יאושרו תכניות הבנייה ל2,500 יחידות הדיור בגבעה, תהפוך אפרת לעיר. צפו בסיקור.

החזאים צופים כמויות משקעים נכבדות השבת, אך בצד הברכה על הגשם, הוא מעורר גם כאלה שאלות הלכתיות. האם מותר לנגב את הבוץ בבית? מה עושים עם המעיל הספוג במים? ומה עושים כשהגשם דולף לתוך הבית? הרב ברוך אפרתי בסיכום קצר של הלכות גשם בשבת.

הרב ברוך אפרתי נשאל האם מותר להשתתף ב"חג של החגים" שמתקיים בחיפה ומשלב את חנוכה, כריסמס והאיד אל פיטר? מעבר לבעיה ההלכתית של חגיגת חגים של עבודה זרה האסורה מדאורייתא, יש גם בעיה של יצירת תרבות המטשטשת את האמונה והלאומיות של עם ישראל.

ברור לכל אדם ששכל בקודקודו, שאין דבר גדול יותר מאשר נסיון חיים, בעבודות מורכבות שיש בהן משמעויות מרחיקות לכת. נתינת המושכות ביד הבוסר, הוא מתכון לאנרכיה ולהרס עצמי. גם אם לבוסר יש יותר ברק בעיניים וצחות לשון מאשר לגדולים יותר, עליו להתאזר בענווה וסבלנות ולא לקפוץ בראש.

הרב ברוך אפרתי, רב קהילה באפרת מסכם את ההלכות הקשורות ליום הכיפורים, שהשנה חל בשבת. האם תוקעים בשופר? האם אומרים אבינו מלכנו? האם יולדת צמה? ומניקה? האם מי שאוכל לשיעורים צריך לעשות קידוש? האם מותר לרחוץ את הילדים? איך עושים הבדלה? מה מוסיפים בתפילה?

הרב ברוך אפרתי על הפגנות הקנאים מול בית הספר לבנות: מה שקורה בבית שמש הוא עדות לכך שבחלק קטן ושולי מהחרדיות הרדיקאלית, חדרו ונשארו שרידים של תרבות קתולית, תרבות של מינות ועבודה זרה. עלינו ועליכם להיאבק בהם ובדתם. לא יהדות יש כאן אלא סיכלות, חרדה ומינות.

בתגובה לראיון של הרב ד"ר בני לאו בעיתון מעריב לפיו "צדק חברתי וצדק רוחני הם מושגים שרבנים ודתיים צריכים לאמץ באופן אוטומטי", משיב הרב ברוך אפרתי כי "מי שמכונן את ההלכה הם אך ורק כללי הפסיקה. ולא תחושות, רגשות, וסברות חביבות…. הלכה נפסקת בבית המדרש ולא במעריב."

האם מדען יכול להכריע במחלוקת הלכתית? האם ממצא ארכיאולוגי יכול לשנות את ההלכה? הרב ברוך אפרתי משיב: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. הקריטריון המדעי אינו הקרטריון ההלכתי. ההלכה נשענת ביסודה על עולם החושים" כשמכריעים הלכה בניגוד לתודעה המדעית מכירים בחושים האנושיים.