שאלה

שלום הרב

איך צריך להתנהג בפינוי מגרון, שעבר את מבחן בג"ץ ולכן הוא חוקי (הפנוי חוקי)? והאם עקרונית אכן צריך לפנות יהודים מאדמה של גוי בארץ ישראל?

מזכיר את גוש קטיף, הגודל של מגרון, וזה יכול להיות פיצוץ גדול.

האם בחורי ישיבה צריכים להגיע לישוב?

תודה

תשובה

שלום

ודאי יש ערך לעלות לשם מהישיבה, אם ראש הישיבה מסכים. אל תבטלו תורה אלא תלמדו שם.

אדמת מגרון שייכת רק לעם ישראל, בהבטחה וקניין אלוקי לאברהם יצחק ויעקב. כאן ישבו אבותינו וכל הקרקע שלנו כציבור יהודי, בדין.

לא ערכאות חילוניות ולא תחבולות הגויים יכולים לעקור את הקשר הזה, ועוד נשוב למגרון באלפינו בע"ה.

לצערנו עדיין מדינת ישראל פועלת ע"פ משפטי נכרים ולא ע"פ דיני תורתנו הק', אשר בדיניה אסור לעקור יישוב בשל טעות כזו וספק שהקרקע של גוי זה או אחר.

הלכתית אסור לפנות

ההלכה מבהירה שיש מצוות כיבוש א"י בימינו, והיא כוללת הורשת הגוי היושב כאן. הורשת הגויים הגדרתה החלת החוק הישראלי על השטח כהגדרת רמב"ן (שכחת העשין על ספר המצוות ד')- 'שלא נניחנה ביד אומה מן האומות', וכהכרעת הפתחי תשובה באבה"ע ובאו"ח שהלכה כרמב"ן. אך גוי פרטי שומר חוק שאינו עובד ע"ז יכול לגור בארץ, תחת שלטון ישראל. ואסור לגזול ממנו.

ואמנם קיימא לן שקרקע אינה נגזלת גם אם נתייאשו הבעלים (סוכה ל:), ואם גזל בכח, היא שבה לבעלים גם אחרי כמה בעלויות ולכן לכאורה הקרקע של הערבי במגרון. אך זה אינו נכון, משום שבמגרון יש ספק על עצם הבעלות של הערבי ויש למתיישבים חזקת קרקע (כמבואר בפ' חזקת הבתים בב"ב כט.), וכאמור כלל לא ברור שלערבי יש שטר בעלות כשר, וממי קיבלו.

ומה עוד שגם אם היה לו שטר כשר, יש תקנת השבין שלא הורסים בית שנבנה מעץ גזול אלא משלם לבעלי העץ דמיו, ולכן אסור להרוס את הבתים אלא לפצות. ואמנם הרמ"א הכריע שאין תקנת השבין בקרקע (עיין חו"מ ש"סא), אך בגוי שלכל השיטות טעות הגוי מותרת (ולחלקם גם הטעיית הגוי בכוונה מותרת)- אין להשיב לו את הקרקע אלא פיצוי.

ועוד- שמובא בפת"ש שם שאם לא היה גזל בכח אלא קניין בטעות (אפילו ביהודי), אזי יש תקנת השבין גם בקרקעות ולא מחזיר קרקע שבנה בה אלא רק מפצה את הניזוק.

להאבק בנחישות של תורה

ולכן כאן ודאי לא צריך, וגם אסור, להרוס את הבתים ולבטל מצוות כיבוש א"י, ואין לזה כל קשר לגזל הגוי, כמבואר לעיל.

יש להיות פקחים ולדעת שיש כאן רישעות שלערבי וגויי אירופה המנסים למצמצם את יישוב ישראל ביו"ש בתירוצים אישיים.

בנוסף, גם חוקית הרי זהו מנהג המדינה בתוך הקו הירוק- שאין הורסים בית שנבנה בתום לב.

לכן הלכתית פשוט שאסור להרוס את היישובמגרון, וודאי לא להסתתר באצטלה של הוגנות כלפי גוי, שהרי יש לתת לו פיצוי (-וגם פיצוי צ"ע לדינא אם חייבים לו) אך ודאי לא את הקרקע.

ומה עוד, שאין בישוב מגרון שום סיכון בטחוני בקיומו ושום שיקול רחב של שמירת ההתישבות בעקירת בית כזה או אחר, אלא בסוגיה ערכית גרידא.

על כן לא נותר אלא להיאבק על היישוב, בלי אלימות אך בנחישות של תורה.

אין פתרון כרגע, אלא לתת לקרחונים להתנגש, תוך שמירה על כללי התנגשות בין אחים- אנו באים בשם התורה והמוסר, אהבת הארץ והציונות. אין מקום לאלימות מילולית או מעשית כלפי אף יהודי, רק התנגדות פסיבית.

לא לשתף פעולה עם החטא אלא שיגררו אותנו, ובע"ה בעתיד עוד ילמדו בבתי הספר כיצד גיבורי ההתיישבות היו דבקים ביושר ובתורה אל מול הבלבול של בית הערכאות.

כל טוב