דעות

במאמר מיוחד ל'סרוגים' מתייחס הרב משה צוריאל לטענה כי העלייה להר הבית היא זו הגורמת לטרור הערבי ותוקף: "עובדה היא שעסקו בטרור גם לפני מלחמת ששת הימים, וגם לפני קום המדינה, וגם לפני תקופת הרצל לכל הדורות"

אבישי גרינצייג כותב לנשיא המדינה: "אנא, למען השם, בפעם הזו אל תבטיח לבקר בעוד בתים שכבה בהם האור. תוודא במקום זאת, שהאור לא יכבה בבית השכן!"

לפני חצי שנה נעשה מהלך אשר מטרתו היתה להתחיל קמעא קמעא לאחד את הלבבות ואת המגזרים השונים. למהלך זה קראו מפלגת יחד ז"ל, לדאבוננו ולשמחת גפני דרעי ובנט – מהלך זה לא הצליח, ואדרבא ניסיון כושל זה הראה כמה התרחקנו זה מזה, וכמה הפילוג הפך להיות אידאולוגיה של ממש אשר איסורי תורה רבים נדחים מפניו

לפי הקריטריון השני הנ"ל היו צריכים לשבת בה תלמידי חכמים. לא הפריע לו שמלבד שני הרבנים הראשיים לא ישבו בועדה תלמידי חכמים, אלא גברים נציגי מפלגות פוליטיות שונות, ונציג לשכת עורכי הדין. מה הם בדקו הם אצל המועמדים, את בקיאותם בשולחן ערוך?

יש הטוענים שהקמת בתי הדין האלטרנטיביים לגיור לא מהווה איום משמעותי על עולם ההלכה, אבל גם הם לא יכולים להתכחש למגמה חדשה שמאפיינת את הציבור הדתי לאומי בשנים האחרונות

הרב כאמור היה ממשפחה חסידית וכך חינך את צאצאיו אך יחד עם זו היה חדור באמונה בגאולתן של ישראל ותמיד ראיתי בו המשך לדמותו של הרב קוק ור' אריה לוין. הרב היה מצטט מידי פעם מאורות התשובה בשיחה לפני סליחות

חג סוכות הוא חיבור הקדושה של עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים אל חיי המעשה, ולכן השיא של חודש תשרי אינו יום הכיפורים, אלא דווקא חג הסוכות לא לחינם הוא החג היחידי עליו נאמר "ושמחת בחגך"

כאשר מתפתחת נקודת השפלות הפנימית המתוקנת, זו אשר אומרת כי העובדה שאני כל כך מודע לעצמי, וכל כך שם את עצמי במרכז, מחדדת לי את הריחוק מהקדוש-ברוך-הוא, מהמהות האמתית שלי ומהמצב המתוקן שלי

לא בקיאותו וידענותו של הרב בזק מהווים את הנושא לדיון, כי אם סרובו העיקש – שלו ושל מעריצו – להתייחס לטענה הפשוטה שהועלתה כנגדו וכנגד בית מדרשו

אסור גם לתבוסתנים הפוליטיים שבתוכנו להרים ידי-כניעה ולמשוך ידים מהר הבית, ולא רק בשל אמונתי כי כניעה גוררת כניעה! הר הבית הוא 'בית חיינו' ומי שמוותר עליו הוא בעיני 'חסר-לב'

על רקע הקמפיין לכפרות בכסף, מתאר אבישי גרינצייג את הרגע בו הפסיק להיות צמחוני: "אמרתי לעצמי: זהו, אני לא מוכן להשתייך לדת "הצמחונות והשמאל", אני ממיר את דתי מדת הצמחונות לדת ישראל"

אני מתחנן בפניכם גופשטין, מרזל. אנא חזרו בתשובה. צר לי עליכם, אחי אתם, אינני שונאכם, עזבו נא את הדרכים העקלקלות של בזיוי תלמידי חכמים, התנזרו מעיסוק בהוראת הלכה וקבלו שכר על הפרישה ובעיקר עזבו את דרך החטאים של שנאת ישראל

כיצד יכול ראש הממשלה להטיל את האשמה על שפיכת דמם של יהודים על היועץ המשפטי? כיצד ייתכן שפיקוח נפש של יהודים, שדוחה את כל התורה כולה, לא מצליח להתגבר על מגבלה חוקית לכאורה, וניתן להמשיך ולהמתין עוד ועוד עד שיעלה החוק לרצון אצל היועץ המשפטי?

מול גל הטרור נלחמים הפוליטיקאים מי יתן הצהרה לוחמנית יותר לתקשורת, אך בפועל כמעט ולא קורה כלום. ומי אשם? הציבור שמוכן לאכול את ההבטחות ולשתוק. על חטא ההצהרות

יו"ר ארגון 'להב"ה', בנצי גופשטיין, מגיב לדבריו של הרב אמנון בזק כנגד מאמרו של ברוך מרזל לפיו "אהבת חינם היא מידה מגונה כמו שנאת חינם". "השטחיות שבאמצעותן מגייס הרב בזק לעזרתו את דברי החזו"א מדהימה"

אירוע הסליחות ההמוני בכותל המערבי שארגן הרב שמואל אליהו והביא עשרות אלפי מתפללים מראה כי הציבור הספרדי-מסורתי יודע שהמקום הטבעי שלו נמצא בציונות הדתית

הרב אברהם וסרמן מגבעתיים מתאר מציאות בה בתי הכנסת של 'הזקנים' נשארים ריקים ומיותמים דווקא בחגים, וקורא לדור הצעיר חיזרו לבתי הכנסת של ההורים

אמנם הראי"ה קוק זצ"ל אמר ש"מוטב שניכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם", אך אלו המצטטים את דבריו נכשלים גם בהבנת הנקרא. מה אמר הרב קוק? הוא אמר שמבין שני הכישלונות, הוא מעדיף את זה של "אהבת חינם". אולם אף זהו כישלון!

הכישלון של האורתודוקסיה המודרנית להכניס לקיום המצוות את התחושה הפנימית ונוכחותו של אלוקים באה לידי ביטוי בניסיונות הנואשים לקצר את הטקסטים כדי לצאת ידי חובה של ההקפדה על הטקסט והתקנון ומזכירים את הנסיונות של הרפורמים

אני יכול להבין שלציבור הדתי-לאומי בהתנחלויות יש כעס רב על סתיו שפיר, אין לי טענות על ביקורת עניינית שנשמעת עליה, אבל לאן עוד נתדרדר שאנו מגיעים להפצת שקרים? לאיפה זה מקדם אותנו?