אנו בפתיחת ה"ימים הנוראים" חודש הרחמים והסליחות, כחילוני, התקופה הזאת עבורי בעיקר עוסקת בחשבון נפש.

כשהחלטתי להקים את חוג "נושאי הדגל", חוג חוץ-מפלגתי שבא לשנות את השיח בחוגי מפלגת העבודה, עשיתי זאת כי חשתי שהשמאל חייב לעצמו חשבון נפש כנה ועמוק.

שמחתי שהרבה מחבריי בשמאל חשו כמוני, שהשמאל המרכזי, הציוני והערכי, נלקח כבן ערובה ע"י קבוצה קטנה של קיצוניים שאינם מייצגים את עמדותינו.

מהר מאד הבנתי שזה לא צריך להיות חשבון נפש רק של המחנה הפוליטי שלי, אם כי חשבון נפש של העם כולו, מימין ושמאל, שכן האחריות על אחדות העם מוטלת על כולנו.

וזה חלק מהמסר שלי עם תחילת חיבוטי הנפש של הימים הנוראיים; אחריות.

האחריות של השמאל לעשות מאמץ כנה ואמיתי לחזור לערכיו המקוריים והאחריות של הימין לתת לו את המקום להשלים את המהלך הזה.

מזה יומיים מופץ סרטון של הבית היהודי ברשת, ערוך בצורה מגמתית שבו מבקשת ח"כ סתיו שפיר לדעת מדוע בנט לא נמצא במליאה. הסרטון נקטע בדיוק לפני שמעירים לה שבנט יושב שבעה על אביו והיא מתנצלת.

הדף הרשמי של המפלגה דואג גם להוסיף כותרת נבזית במיוחד: "אולי הרגע הנמוך ביותר בתולדות הכנסת".

כשראיתי את הסרטון הזה חשתי שסכין ננעצת בליבי, לקחת טעות תמימה של ח"כ צעירה, טעות שיכלה לקרות לכל אדם ולסלף אותה בצורה כזאת שתציג אותה כחסרת רגישות, על סף חסרת אנושיות?

איפה הערכים שמפלגת 'הבית היהודי' כ"כ גאה בהם?

אתם שמספרים לנו על תורת ישראל – הפרתם אולי כל כלל יהודי שקיים, חטאתם בשקר, הלבנתם פני חברתכם, ביזיתם את המת והשתמשתם באבל ובשכול של ראש המפלגה שלכם לצרכים פוליטיים.

אתם, שמטיפים לנו על אחדות עם ישראל – הפצתם שנאת חינם במכוון והעמקתם עוד יותר את הקרע שיש בעם ישראל.

אני יכול להבין שלציבור הדתי-לאומי בהתנחלויות יש כעס רב על סתיו שפיר, אין לי טענות על ביקורת עניינית שנשמעת עליה, אבל לאן עוד נתדרדר שאנו מגיעים להפצת שקרים? לאיפה זה מקדם אותנו?

מישהו שם בבית היהודי חשב על סתיו שפיר (האדם ולא הפוליטיקאית) שהפיץ את הסרטון השקרי הזה? מישהו שם חשב שהיא יצור חסר רגשות? לטעות בדבר כזה גם ככה לא נעים, אז לסלף את הסיטואציה ולעשות מזה פסטיבל שלם בפרסיה? ובשביל מה? עוד כמה לייקים? חצי מנדט?

דרך ארץ קדמה לתורה, אבל גם לפוליטיקה – כמה הדבר הזה היה שווה לכם?

אז אתם אולי תשמרו על ארץ ישראל השלמה אבל בדרך למטרה תשאירו כאן עם קרוע,מפולג ומדמם.

(הכותב הוא חבר מפלגת העבודה וממקימי חוג נושאי הדגל – חוג חוץ מפלגתי של פעילי מפלגת העבודה)