דעה: כיפת ברזל היא הבעיה ולא הפתרון

אם היו לנו מצביאים צבאיים הם היו מבינים מזמן שכיפת ברזל היא הישג טכנולוגי מהשורה הראשונה אבל כל קשר בינה לבין ניהול מערכה עד לניצחון הוא בעייתי ביותר .

בפרשת המרגלים ששלח משה לתור את הארץ מתארים 10 המרגלים את מה שראו: "אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד […] עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן."

המציאות צבאית המתוארת היא של תושבים היושבים בערים בצורות וממוגנות שלדעת אותם מרגלים אי אפשר לכבוש בגלל מערכת ההגנה שלה. ואילו יהושוע בין נון וכלב בן יפונה מתארים מציאות אחרת והיא של עם חלש השם את כל יאבו על מערכת ההגנה שלו, והיא הביצורים, ולכן אינו צריך ומוכן להילחם.

ולימינו אנו: מתחילת המערכה הסתתרנו מתחת לאשליה של כיפת ברזל שכל גדולתה היא שהיא מסוגלת לתת מענה לנשק שיוצר במלחמת העולם השנייה על ידי הרוסים במערכה על סטלינגרד כלומר טכנולוגיה של שנת 2014 מצליחה לעצור טכנולוגיה של 1941 כל זמן שהצלחנו, פרשו כולם את זה כיתרון וסיבה לחוסר הרצון לסיים את המערכה במהרה .

הצד הישראלי פירש זאת כיתרון ואליו החמאס פירש זאת כחולשה. ואז החל החמאס להשתמש בנשק עוד יותר עתיק – המרגמה ופתאום התברר שהעורף (עוטף עזה) נפגע ואנשים נוטשים את בתיהם וכיפת ברזל כבר לא כוכבת המלחמה וכנראה שאין ברירה וצריך לפרק את עזה בית אחר בית.

והמסקנה: אלמלא כיפת ברזל וחס ולחלילה היו נפגעים בתים בגוש דן – כמו בנחל עוז בטוחני שכבר בתחילת המערכה היינו חוסכים 50 יום של התשה. עזה כבר הייתה מפורקת ושוכבת על הקרשים לאחר נוק-אאוט של צה"ל וכל הסבל של עוטף עזה היה נמנע מתושבי הדרום.