הרב הראשי הרב לאו יאפשר "היתר מכירה"

בשנת השמיטה הקודמת, התנהל ויכוח מר בין גורמים חרדיים לבין שאר הרבנים האם יש לאפשר לחקלאים לבצע היתר מכירה. הרבנות בירושלים החליטה לאסור את היתר המכירה ומי שנתן את הכשרות היו הרבנויות השכנות מהמועצה האזרית מטה יהודה וממבשרת ציון. מי שביקש להסתמך על השגחה חרדית נאלץ לייבא פירות וירקות מחו"ל או לקנות אותם מערבים ברשות הפלסטינית, הצרכנים הרגישו זאת היטב בארנק.

השנה, כאמור, החליט הרב דוד לאו לאפשר לכל חקלאי לבחור בעצמו את שיטת הכשרות ואת הדרך שבה יפעל.

לדברי שלזינגר, "ההחלטה שקיבל הרב לאו אינה דבר של מה בכך, גם מפאת העובדה שסוגיה זו מעוררת מחלוקת סבוכה בין הרבנים החרדים המחמירים לבין הציבור הדתי והחילוני הדוגל גם בשיטות המקלות".

בשנה השביעית נאסר על עבודת האדמה הכוללת חריש וקציר ולכן ייסדו לפני למעלה ממאה שנה, היתר הלכתי למכירת הקרקעות לגויים למשך שנה אחת, והוא מכונה 'היתר מכירה'. העבודה בקרקעות של הגויים אינה אסורה וכך ניתן להמשיך את גידול היבול גם בשנת השמיטה. שיטה נוספת היא 'אוצר בית דין' לפיה בית הדין מפקיע את השדה ומעבד אותו והתשלום לא ניתן על היבול אלא על עבודת הפועלים. שיטה זו מוזילה את הירקות והפירות אך גורמת לבעיה הלכתית בכך שהם קדושים בקדושת שביעית ולכן אסור להשליך אותם ישירות לאשפה.