תכשיטים – שקר החן הבל והיופי? ממש לא. באתר ישיבת בית אל שלח אחד הגולשים שאלה לראש ישיבת בית אל, הרב זלמן מלמד, וקבל בפניו שאשתו מתכוונת ללבוש, רחמנא לצלן, עגיל שני בטענה כי "הדבר יפה בעינייה".
אותו גבר שנשוי לאשתו באושר כבר עשר שנים, אומר לרב מלמד שמבחינתו העגיל השני פוגע בצניעות. "לפני מספר שבועות אשתי עשתה עגיל שני למורת רוחי וללא הסכמתי בטענה שבעיניה הדבר יפה", מקטר השואל, "הדבר פגע בי וביחסי אל אשתי שהרי בעיניי הדבר לא יפה כלל ולא תואם לבנות ישראל ובטח לא לאשתי (כי כך אני חושב ולא משכנע אותי שנשים נשואות החובשות כובע הולכות כך).
"כיצד עלי לנהוג על פי ההלכה במצב זה?", שואל הגולש אובד העצות את הרב מלמד. "האם מותר כלל עגיל שני לאשה, האם אשתי תמשיך ללכת כך למורת רוחי כי עליי להתחשב ברצונה, האם תפסיק ללכת כך ותתחשב בי, אנו רוצים שלא תהיה מריבה ביננו. מה עליי לעשות?"
בתשובה קצרה ופסקנית אמר ראש ישיבת בית אל כי אם הדבר יפה בעיני האישה אזי אין עם העגיל השני בעיה. "אם בעיניה העגיל יפה והוא עושה לה נחת רוח. איני רואה סיבה למריבה בגלל זה.".
הרב מלמד הוסיף ואמר כי גברים לא מבינים בתכשיטים ומאז ומתמיד נשים לבשו עגילים ולכן אין סיבה להתנגד לעגילים על האזניים. "גברים לא מבינים בתכשיטים של הנשים. אני חושב שאין העגיל פוגע בצניעות. ועל כן אין סיבה להתנגד לו. גם בדורות הקודמים הלכו נשים עם עגילים. זה ענין של מודה שכל פעם משתנה."
תגובות
ומה הבעיה בזה? למה צריך לעשות מזה רעש? הרב בסך הכל טען שאין סיבה שעגיל קטן יפגע בזוגיות של עשר שנים. האם יש צורך שגם האישה תתחשב בבעלה, בעיקר ליד משפחתו וכדומה? בהחלט כן. אבל האם עגיל דורש שו"תים דרמטים ופגיעה בזוגיות ובמשפחה? כנראה שלא, ולכן גם הרב מרגיע את הבעל ו"מכניס אותו לפרופורציות".
דברי הרב מלמד על "עגיל שני לאשה והשפעה על הבעל". ראיתי את תשובת הרב ליום א' תמוז תש"ע תחת הכותרת "עגיל שני לאשה והשפעה על הבעל". עלי לציין כי אני מקבל באופן קבוע את ההלכה היומית ויתר המאמרים ודברי התורה המועברים באמצעות האינטרנט מאתר הישיבה, לתיבת האימייל שלי, ולא תמיד דעתי נוטה להסכים עם פסק זה או זה, אולם אני מבין שיש נטיות לפסיקה הלכתית על פי נטייה השקפתית ולפי מצב השואל והנשאל. רבות הפעמים שהיה בדעתי לכתוב תגובה לתשובה כזאת או אחרת, אך נמלכתי מלעשות כן מאחר וחשבתי כי לא יהא בכך הכח לפעול ולכן אמצתי דברי רבותי הנלמדים (יבמות סה,ב): "ואמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע...". אולם בנידון דנן מדובר באחת הבעיות הקשות, אם לא הקשה ביותר, שהן לנו לרועץ שנאמר: "והיה מחניך קדוש; ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". ולכן נתחלחלתי לראות תשובת הרב המתפרסת, אשר מנוגדת לכל לימוד הנלמד מחז"ל, ראשונים ואחרונים, ובקשתי להעב
למגיב 2 ידעתי, ידעתי שאיזה נודניק יקפוץ פה. אשה יראת ה' היא תתהלל. גם אם יהיו לה 18 עגילים, כמו לסבתא שלי ממרוקו. מה הסיפור שלך?