סמים קלים
ש: האם שמוש בסמים קלים אסור? מה המקור?
ת: אין סמים קלים. כולם חמורים, אסורים על פי החוק, נענשים בבית סוהר, ואסורים על פי הלכה. רמב"ם דעות ד.
תפילה בסידור
ש: האם יש עדיפות להתפלל מתוך סידור על פני תפילה בתוך טלפון סלולרי?
ת: כן, כי זה רגיל.
ביזוי ת"ח
ש: המחזור שלי מארגן הכתרה בה צוחקים על רבנים. האם להשתתף מתוך נסיון להקטין את הבזיון או עצם ההשתתפות בעייתית?
ת: עצם ההשתתפות במושב ליצים ובזיון תלמידי חכמים בעייתית.
תוכנית שהוקלטה בשבת
ש: האם מותר לראות בטלויזיה ביום חול תוכנית שהוקלטה בשבת?
ת: לא. כי זה סדר קבוע של חילול שבת, כדברי הכת"ס לגבי מסעדה שבשלה בשבת. ועוד סיבות לאסור (שו"ת כתב סופר או"ח נ – רשם מ"צ).
ש: אימי יושבת שבעה על אביה ואני בגיל נישואים. האם מותר לי להיפגש לשם שידוך ולהתחתן השנה או לחכות עד תום השנה? אם אתחתן בעז"ה השנה, האם אימי תוכל להשתתף? שמעתי שאסור לי להתחתן אלא אם כן העניין התחיל לפני האבלות.
ת: ודאי שמותר להיפגש, ומצווה להתחתן. כלל גדול: מעבירים את המת מלפני הכלה. וגם סבא שלך שבשמים ישמח מאוד. אין דבר כזה שזה תלוי אם זה כבר התחיל לפני שחלה האבלות. אין לזה מקור. אמך גם תוכל להשתתף בכל החתונה, מראש עד סוף כולל ריקודים. באשר לאחיה ואחיותיה, ושאר האבלים, רק בחופה, ובסעודה – בתנאי שמתקיימת בחדר לחוד (הלכות חתן וכלה להגר"ע יוסף – רשם מ"צ).
דמי חברות
ש: האם חייבים לשלם דמי חברות בסניף?
ת: כן. הרי זה תמורת דברים שמקבלים שם.
השפעה
ש: כיצד אדם פשוט יכול להשפיע על העולם?
ת: כל מעשה של כל אדם משפיע על כל המין האנושי ועל כל ההויה בגלל חיבור הנשמות. תחילת ספר נפש החיים. וכן על ידי הקרנה שאדם מושפע באופן לא מודע על ידי חברו. רמב"ם הלכות דעות ו א.
עבור הכלל
ש: אני ב"ה לומד תורה ומקיים מצוות אבל הייתי רוצה לפעול למען הכלל?
ת: כל מצוה שאתה עושה פועלת למען כלל-ישראל וכלל העולמים, נפש החיים שער א, וכן כל לימוד תורה, שם שער ד. מפני שיוסף התגבר על יצרו וינס, זכינו כולנו לקריעת ים סוף, הים ראה וינס, הגר"א בשם תקו"ז.
ארוחה כבדה בלילה
ש: המשנה ברורה כותב שיש לאכול ארוחה קלה ביום וכבדה בלילה. קנז ד. חייבים?
ת: לא נזהרו בזה. פס"ת שם. ואדרבה הרופאים אומרים שבערב תהיה קלה.
סניף מעורב
ש: איך אשמור על עצמי מבנים בסניף מעורב?
ת: יש ללכת לסניף נפרד. אך אם הסניף מעורב, אז שלא יהיה לך קשר כלל עם בנים, אלא תבני ידידות רק עם בנות (עיין קצשו"ע קנב ח – רשם מ"צ).
חרדים
ש: למה חרדים לא משרתים בצה"ל?
ת: הם אנשים טובים וצדיקים, אבל בזה הם טועים.
שב"כ
ש: אני מבין ששב"כ הוא ההכרח כדי להילחם באויב, אבל האם מחלקה יהודית הבולשת ביהודים זה לא חילול השם?
ת: ודאי חילול השם שבמקום שכולנו נהיה מאוחדים במלחמה נגד האויב, יש העסוקים ביוזמות נגד המדינה כפי דעתם, ומבזבזים את כחנו.
משברים
ש: סילקו אותי מן העבודה ויש לי עבודה אחרת רחוקה מליבי ואני חש משבר גדול וריחוק מד'?
ת: מטרת האדם בעולם היא דבקות בד', מסילת ישרים פרק א, ועתה ד' רוצה שתהיה דבק בו בעבודה החדשה.
דבקות בד'
ש: במסילת ישרים פרק יט הוא נותן הגדרה אחרת של דבקות בד' מאשר כתובות קיא וסוטה יד?
ת: שבעים פנים לתורה וסוגים שונים של דבקות.
מרן הרב קוק והגר"מ פיינשטיין
ש: מה היה היחס של הג"ר משה פיינשטיין לרב קוק?
ת: כשנשאל הגר"מ פיינשטיין על מרן הרב קוק,הוא אמר שלושה דברים בנידון: א. יש לראות את גדולתו ממה שטרח לחבר חיבור על הסימנים הראשונים שבשו"ע או"ח. ב. סיפר שבצעירותו היה הרב קוק עורך של ירחון תורני, והיו טוענים מכיריו שאין ראוי לאדם גדול שכמותו להיות עורך ירחון ומפני שאינו לפי כבודו. ג. צריך לדעת שאפילו כשלא מסכימים עם השקפתו ודעתו של אדם גדול, הוא אינו מאבד תואר אדם גדול.
עולם של חובה או הנאה
ש: יש לי הרגשה שבגלל עבודת ד' אני מפסיד הנאת העולם הזה. למה?
ת: עולמנו אינו עולם של מילוי הנאה אלא של מילוי חובה, וההנאות הן סיוע למילוי החובה. מסילת ישרים א.
סרט על הגירוש
ש: האם ללכת לראות סרט על ההתנתקות?
ת: לא. כי הוא מאוד יעורר יצר השנאה, כמו שאסור לקרוא ספר שמעורר יצרא דעריות. שו"ע או"ח שז טז.
אומר דבר בשם מי שלא אמר
ש: איך חז"ל אומרים שמותר לומר דבר בשם מישהו שלא אמרו כדי שיתקבל על השומעים, הרי זה שקר? עירובין נא. פסחים קיב.
ת: רק בדבר ברור שאין מה לפקפק בו וכולם מסכימים או שידוע לו שאותו תלמיד חכם יסכים. פס"ת קנו כח.
לימוד תורה
ש: האם לומדים תורה כדי לדעת את ההלכה?
ת: גם. אך לא רק. עיין ב"ח סי' מז.
עשה שבתך חול
ש: למה נפסק עשה שבתך חול במזון של חול ואל תצטרך לבריות, והרי נאמר: לוו עליי בניי ואני משלם?
ת: זה רק אם יש לו משכונות שיקח משם אם אין לו ממה להחזיר. שו"ע או"ח רמב מ"ב ס"ק יא
ניקוי הגוף לפני הארוחה
ש: האם שייך בימינו הדין שיש ללכת לשירותים לפני הארוחה?
ת: כן. גם טהרה פנימית. גם מידה טובה. גם בריאות. פס"ת קנז ד.
צדיק וחסיד
ש: האם כל יהודי צריך לשאוף להיות צדיק או להיות חסיד?
ת: חייב להיות צדיק וישאף להיות חסיד. מסילת ישרים א, יב.
כיבוד אורח
ש: אם בא אורח, האם חייבים לכבדו באכילה או שתיה?
ת: לא חייבים אך זה מנהג טוב, כי זה מקרב. פס"ת קסט ב.
ש: אם אני באמצע ארוחה ומגיע מישהו בענין מסויים, האם יש להזמינו להצטרף?
ת: כן. זה בגמרא ומנהג קדום. ביה"ל קסט ד"ה לשמש. וגם אם ידוע שלא יאכל, כדי שתהיה לו פת בסלו. פס"ת שם.
עולם של חובה או הנאה
ש: יש לי הרגשה שבגלל עבודת ד' אני מפסיד הנאת העולם הזה. למה?
ת: עולמנו אינו עולם של מילוי הנאה אלא של מילוי חובה, וההנאות הן סיוע למילוי החובה. מסילת ישרים א.
תגובות
הלכות דעות פרק ד?? אין שם שווווום איזכור לשוווום דבר שקשור לסמים.
ל"דורון" מ-1, למד לקרוא בין השורות. הרמב"ם אומר שחובה הלכתית היא לשמור על הגוף בריא ותקין, וסמים קלים הם חלק משימוש לא ראוי בגוף. מה גם שמובן מאליו שרדיפת תאוות היא נגד דעת הרמב"ם גם להלכה, רק שאני לא בקיא מספיק לתת מקור מדוייק
פשששששששש, ממש "פסקי הלכה".... לא טרחתי לקרוא את כל "פסקי ההלכה", הספיקו לי השורות הראשונות כדי להזדעזע ולהתחלחל מכאלו "פסקי" הלכה. אם כבודו כורך בנשימה אחת את החוק ואת ההלכה-הרמב"ם, כנראה שלכבודו יש הלכה חדשה המתיימרת לייצג את הרמב"ם בצורה סלקטיבית. זה שנפסק גם ברמב"ם שדינא דמלכותא דינא זה בתנאי שהמלכות שומרת תורה, כבודו לא רוצה לראות ולדעת ולהבין. קוראים לזה רפורמים, בייתוסים, צדוקים וכו'. [הקף בעיגול את המתאים/ים]
ל-3 אולי תתחיל לפתוח ספרים , ותתחיל ללמוד : הגר"ע יוסף (יחווה דעת ה', ס"ד) פוסק שלמדינת ישראל יש דינא דמלכותא: "ונראה שגם במדינה שאין השלטון על פי מלך, אלא על פי ממשלה הנבחרת על ידי תושבי המדינה, שייך בהם הכלל דינא דמלכותא דינא, בכל מה שנוגע לתשלומי מסים וארנוניות ומכס וכדומה. וראיה לכך מקושית הגמרא (בבא קמא קי"ג ע"א) על המשנה נדרים (כ"ח ע"א) נודרים לחרמים ולמוכסים, והרי אמר שמואל דינא דמלכותא דינא, ולא העמידוה בממשלה שאין שם מלך, וכמו שכתבו התוספות עבודה זרה (דף י ע"ב) שברומי נשבעו שלא יהיה להם מלך אלא ממשלה של שלש מאות יועצים וכו'. ע"ש. (וכעין הוכחת מרן הבית יוסף בחשן משפט סימן שס"ט לגבי מלכי ישראל). וכן כתב בשו"ת הרשב"א חלק א' (סימן תרל"ז), שכל שלטון של ישראל המושל במקומו דינו דין, והוא בכלל מה שאמרו דינא דמלכותא דינא. וכדין מלך ממש, וראיה לזה ממה שאמר רבא (בבא קמא קי"ג ע"ב), תדע דאמרינן דינא דמלכותא דינא, שהרי שלוחיו כורתים אילנות דקלים לעשות מהם גשר, ואנו עוברים עליהם וכו'. (ו