הרב אבינר: על כולם להודות ולהעריך את זבולון אורלב

עלינו להעריך את אצילות הנפש שלו אשר הודיע שהוא מקבל את תוצאות הבחירות, כפי שבכל חייו הקפיד לכבד את רצון הציבור, ויחד עם זה הודיע שימשיך להיות חבר במפדל ולתרום כפי כוחו.

בכך הוא הולך בדרכו של שמואל הנביא, שסבר בהתחלה שהחלפתו אינה נכונה אך כיון שהעם רצה מנהיג אחר הוא קיבל את ההחלטה בלב שלם וסייע בכל כוחו להצלחתה.

באותה מידה יש להעריך את הרב דניאל פרופ' הרשקוביץ שאף הוא ברך את המנהיג החדש שהצליח בתפקידו והודיע על כוונתו לסייע כפי כוחו.

אכן זבולון אורלב ניווט את הספינה במים סוערים וכשם שידע לדרוש, ידע לפרוש כהגדרתם של חז"ל או אם יורשה להשתמש במליצה יותר מסובכת, כידוע בהיותו חייל מילואים במלחמת יום הכיפורים, על שפת התעלה, כאשר מפקד המוצב 'כתובה' נפצע וחדל לתפקד, הוא נטל את הפיקוד על החיילים, פקד עליהם לתפוס עמדות ולהשיב אש וכיוון את הארטילריה הישראלית ובכך מנע את נסיונות הצליחה מהצד המצרי וזכה בעיטור המופת.

לבסוף הוא ארגן את פינוי המוצב. כן לעניינו ולהבדיל, הוא תפס פיקוד בכשרון ובנאמנות ולבסוף פינה את מקומו.

במשך שלושים ושלוש שנים, משנת תשל"ט הוא מסר את נפשו לא רק בשביל הציבור הלאומי-דתי, אלא עבור כל העם כולו בכל פלגותיו ובנסיבות רבות סרב לעסקאות פוליטיות שתעדיפנה את הציבור הלאומי-דתי על פני ציבורים אחרים.

במיוחד בלט בעבודתו למען הרווחה, החינוך ותקינות השלטון. הוא לא רק דיבר אלא גם פעל והוא מהמחוקקים הבולטים של הכנסת.

על אף שהוא אינו מוגדר כשמאלני, יש אומרים שהוא חוקק הכי הרבה חוקים למען השכבות החלשות למיניהן, כלומר שמאל פוליטי – לא, אבל שמאל חברתי – כן.

בל נטעה, אין כאן הספד חלילה, אלא אנחנו בטוחים שהוא ימשיך להפעיל את השפעתו הברוכה למען הציבור שלנו ולמען האומה כולה ואנחנו מביעים את הכרת טובתנו ואת הערכתנו, ואנו מברכים אותו בברכה המסורתית:

"וכל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם ויסיר מהם כל מחלה וירפא לכל גופם וישלח ברכה בכל מעשה ידיהם עם כל ישראל אחיהם".