עלוני השבת, כשהעיקרי שבהם הוא 'שבתון' מלאים בהצעות קוסמות לציבור הדתי. ליל הסדר בבודפשט או בבוקרשט או בדברצן כשבמודעה מבטיחים לציבור כי הכל יהיה כשר למהדרין ללא קטניות וללא שרויה.
בעבר כבר התייחסו רבנים שונים לאיוולת שבלצאת מארץ ישראל לחו"ל דווקא בליל הסדר, ולעשות את החג דווקא על האדמה הטמאה של אירופה בה נרצחו מילונים מאבותינו על ידי העמים האכזריים האלה (במו עיניי ראיתי מודעה המזמינה לסוף שבוע כשר למהדרין במלון באוסטריה עם אופציה לביקור במחנה דכאו).
גם על הפתטיות בה מפרסמים כי מלון שכל עובדיו הם אינם יהודים יהיה כשר למהדרין בפסח, אפשר לגחך עוד הרבה. שלשת רבעי מהאנשים שנוסעים למלונות האלה, לא סומכים על האח שלהם או על החבר שלהם מהבית כנסת, ולא אוכלים אצלו בפסח, אז אצל אנדריי ואיוואן באירופה הם כן יכולים לסמוך שהכל יהיה למהדרין?! תמהני.
אך עם כל הביקורת על הבורחים מהארץ בפסח, יש ללמד עליהם זכות, ובעיקר על הירושלמים שבהם. במצב של ימינו, עם כל בעיות הכשרות בחו"ל, עדיף להם לעשות ליל הסדר שם ולא בירושלים.
כידוע, מצוות קרבן פסח יחד עם ברית מילה, הן המצוות היחידות שמי שלא עשה אותן חייב כרת. במילים אחרות – דינו של מי שאוכל ביום כיפור שווה לדינו של מי שהיה יכול לאכול קרבן פסח ולא אכל, שניהם חייבים כרת.
במשך דורות ארוכים, לא יכולנו להקריב קרבן פסח מהסיבה היחידה שהר הבית לא היה בשליטתנו. הוא היה שייך לרומאים ולנוצרים ולמוסלמים, עד שלפני ארבעים וחמש שנה, בחסדי ה' זכינו לגאול את הר הבית מידי הכובשים.
ואז התעוררה בעיה חדשה, מדוע לא מקריבים את קרבן פסח?
תירוצים קלושים
לשאלה הזו ניתנו על ידי פוסקים מכובדים שלל תירוצים שכל אחד מהם קלוש. חלק אמרו כי עם ישראל טמא מת ולכן אי אפשר להקריב קרבנות, חלק אמרו כי אין בית מקדש ואין מזבח, חלק אמרו כי לא יודעים את מקום המזבח ועוד שלל תירוצים 'טכניים' מדוע לא ניתן להקריב את הקרבן.
אלא שאף אחד מהתירוצים האלה לא עומד במבחן ההלכה. קרבן פסח ייחודי בכך שהוא מוקרב כשרוב עם ישראל טמא. כדי להקריבו לא צריך מזבח, אלא מספיק לדעת את מקום המזבח, וגם זה באופן משוער, כך שגם כ'שלא יודעים' אפשר לחשב בערך את המקום בקירוב של מטרים.
בשורה התחתונה, הסיבה היחידה שאנחנו לא מקריבים היום את קרבן פסח היא פוליטית. כולם ידועים שעלייה המונית להר הבית וחידוש הקרבנות תוביל למהומות בהר הבית. ממשלות ישראל מקבלות פיק ברכיים, בכל מה שקשור למילה הר הבית, ומתנחמות בסטטוס קוו הקיים לפיו הערבים שולטים על ההר.
בגלל שאין שום סיבה שמונעת את הקרבת קרבן הפסח, כל מי שנמצא בסביבות ירושלים (עד 15 ק"מ מהר הבית) ולא הקריב את קרבן פסח, נמצא הלכתית בחשש גדול מאוד לחיוב כרת (ואלמלא דמסתפינא הייתי כותב דברים יותר מפורשים).
באופן אבסורדי דווקא אלו שטסים לרומניה או לקרואטיה לליל הסדר, עם כל הספק-חמץ שהם אוכלים שם, במובן מסוים עדיפים על גדולי הרבנים של ירושלים, שיושבים בביתם הכשר למהדרין ומדברים על קרבן הפסח…
תגובות
אתה קצת סותר את עצמך... גם אם טומאה דחויה בציבור, העליה בטומאת מת להר הבית היא עונש כרת. דבר שני, מסופקני אם יודעים לשער את מקום במזבח אפילו בדיוק של מטרים. דבר שלישי, "המהומות בהר הבית" ככל הנראה ייגררו אבדות רבות מאוד בנפש, ונראה לי שפיקוח נפש שדוחה כרת של שבת, יכול לדחות בשקט גם כרת של אי הקרבת קרבן פסח.
רוב מכריע של הפוסקים מכל גווני הקשת חרדים וחרד"לים, דתיים לאומיים, חסידים ומתנגדים, וגם ש"סניקים. כמעט כולם (פרט לבודדים) אוסרים לעלות על הר הבית (ולא ממש משנה למה). במקרה כזה - שב ואל תעשה עדיף. שלא לדבר על כך שהשלטונות אוסרים עליה וממילא השאלה לא עולה על הפרק כשאין אפשרות לעלות. אז מה בדיוק אתה רוצה? חוץ מזה לא נראה לי שזה השיקול של המבלים בחו"ל את ליל הסדר. אילו זה היה השיקול שלהם - היו יכולים לצאת לחופשה בארץ.
אם הממשלה לא נותנת אז כולנו אנוסים תנסה בבקשה לעלות עם כבש להר הבית ותראה שלא תצליח- מכאן שאין כל איסור הלכתי לנמצאים בירושלים בערב פסח היות ואינם יכולים בשום צורה להקריב את הקרבן. ביחס לממשלה, בהחלט אפשר לומר שהיא נוהגת שלא כדין תורה אך זה לא מהווה שום היתר לאדם הפרטי לטוס לרומניה. יחד עם זאת ניתן ללמד זכות גם על הממשלה אם להערכתה הקרבת הקרבן תגרור פיקוח נפש לכלל ישראל שאז האונס הוא ברמה הלאומית. ל-2 חבל שאתה מגיב מתוך בורות מוחלטת. השאלה ביחס לעליה להר הבית לא נוגעת כלל להקרבת קרבן פסח שטומאה הותרה בציבור וזה גמרות מפורשות שהפסח יכול להיות מוקרב בטומאה. ל-1 מי שסותר את עצמו זה אתה: "טומאה דחויה בציבור"- פירושו מותר לעלות להר הבית בטומאה לצורך קרבנות ציבור אשר פסח נחשב ככזה לדעת כל הפוסקים.