מוצש: אסור להדליק אור בשבת, אבל בכל זאת תדליקו

בשבת תתפרסם במגזין הפנאי והתרבות של מקור ראשון, טור כפול של המדריך לחילוני העושה שבת אצל דתיים, ושל דתי העושה שבת אצל חילוניים.

על פניו רעיון חביב, ובו החילוני מתבקש להביא כיפה שהיא לא מהלוויה או מבר מצווה ולא לנשק את המזוזה בכל חדר והדתי מוזהר שלא לפתוח את המקרר ושלא לשאול איפה הכיור הבשרי.

עד כאן טוב, כמו שאומר ניב רסקין. אלא שכאן מגיעה מכת המחץ, בסעיף 5 של המדריך לחילוני, ממליצה יעל קורן לחילונים לחלל שבת במודע:

"אם כיבית בטעות את האור בשירותים, חמור יותר מבחינה הלכתית אם תדליק אותו בחזרה. בכל זאת, הדלק אותו בחזרה מיד, שאם לא כן תגזור על בני הבית מכת חושך מוחלטת החל מחצות בקירוב."

הניסוח פשוט מדהים, קודם כל הכתבת אומרת שהדלקת האור אסורה בשבת, ואז פוקדת לחלל את השבת, כדי שהעברה תהיה במזיד. בירור קצר על הכותבת מעלה כי מדובר בחרדית לשעבר.

אגב, הכתבה תתפרסם דווקא בשבת פרשת ויקהל, בה פותחת הפרשה באיסור חילול שבת: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש, שבת שבתון ליי כל העושה בו מלאכה מות יומת, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת".

מוצש: הרב שרלו ניטרלי, הרב אפרתי נגד

זו אינה הפעם הראשונה, בה עובר המגזין מבית מקור ראשון המיועד לקהל הדתי את הגבול ומפיץ תכנים בעייתיים. בעבר כבר התפרסמה מחלוקת סביב מוצש, בשו"תים באתר כיפה.

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה הביע דעה ניטרלית כלפי המגזין כשכתב " לאדם ניתן כוח בחירה וכוח הבחנה, והוא אמור להיות מסוגל להבחין בין הקודש ובין החול, בין הטמא ובין הטהור. "כיוון שדברים בעולמנו הם מורכבים בדרך כלל מכל העניינים כולם, ובדרך כלל דברים הם מעורבבים, ויש בהם טמא וטהור כאחד – יכולת ההבחנה הזו היא חיונית."

"אם אדם חש שהוא לא מסוגל לעשות את ההבחנה הזו, ואם הוא לא מסוגל לדלג על מה שלא מתאים – שלא יקרא. אם הוא מסוגל לעשות את זה, וכך ראוי שיהיה – הוא יכול להתברך מהדברים הטובים, ולבער את הדברים הרעים והבעייתיים, וכך לחיות את חייו לאורך הדרך כולה."

לעומתו הרב ברוך אפרתי, ראש ישיבת ההסדר באפרת ורב שכונת הזית בישוב הביע דעה נחרצת נגד מוצש: "הבעיה עם המגזין הזה אינה ההלכה בלבד אלא כל עידוד הכיוון התרבותי הזה בציונות הדתית."

"מגזין שמדבר לכתחילה על דתיות גבולית ומחפפת הוא מגזין שהקב"ה לא שמח בו, שכן הוא מקדם הקטנת יראת השם וסממני הדת, על חשבון הנאות החיים והאסטטיקה שלהם. מסיבות מעורבות של דתיים ודתיות צעירים, הכוללות נגיעה ונשיקות וכו´ מקבלות רוח גבית ממגזין כזה שנותן להן גב תרבותי ולגיטימציה שכאנשים דתיים שאינם מחויבים להלכה."

תגובת מקור ראשון:

"אנו שמחים לגלות כי גם באתר "סרוגים", כמו בקרב רוב הציבור הדתי-לאומי, מקפידים לעקוב מדי שבוע אחרי כל מילה המתפרסמת במגזין מוצש, ואנו מברכים על כך."

"לעצם העניין: שלא כמו ברוב ביטאוני ועלוני המגזר, מגזין מוצש מפרסם מאמרים סאטיריים ומשעשעים גם לפני ואחרי פורים, וכל שנותר לנו הוא להצטער בעבור מי שלא מצליח לבצע את האבחנה הפשוטה הזו, בין טורי דעה חוצבי להבות ה"פוקדים" על אנשים לעשות דבר מה, לבין סאטירה שמטרתה להעלות חיוך ולטפל בנושאים שונים, חלקם רציניים עד מאוד, באופן מחויך ומזמין."