המחלוקות סביב אופיו של החינוך היסודי הדתי עולות וצפות בחודשים האחרונים כמעט מידי יום, בכל קהילה וקהילה ובכל עיר ועיר. העיסוק סביב מריבות פנים דתיות אינו מוסיף כבוד לאף אחד, וגורם לאנשי חינוך להיות עסוקים בפיצולים, בפוליטיקה ובמדיה, במקום במלאכת הקודש הטבעית. אך מעל לכל הוא פוגע בנו- בחינוך הממלכתי דתי ואף יוצר לעיתים חילול השם. אלא שבמקום להלין באופן כמעט אוטומטי על הצדדים הניצים או על התקשורת, מחובתנו לבדוק מדוע המאבק הגיע לפסים אלו ולא ניסגר ברמת הצוות החינוכי המקצועי.
כל מי שעיניו בראשו יודע שיש בתי מדרש שונים בציונות הדתית וראוי הוא שלכולם יהיה מענה מצד המערכת. בהתאם לכך, נוהגים רבים ממובילי מערכת החינוך הדתית, אך לא כולם. חוששני שחלק מן העומדים בראש מערכת החינוך היסודי, אינם מכירים בלגיטימיות של בתי המדרש הרבים אלא רק בחלקם. ראו למשל עניין טכני – את סרט התדמית שהוצג בכנס "שבוע החמ"ד" האחרון. סרט זה, אשר הוצג קבל עם ועדה, נוצר ע"מ להראות את שלל הישגי החינוך הדתי. בסרט, הובאו שני רבנים חשובים: האחד הרב יהושע שפירא והשני הרב מרדכי אליהו זצ"ל. שניהם ראויים לכבוד ולמקום חשוב בחמ"ד, אלא שעלינו לשאול מדוע לא הובאו גם רבנים חשובים אחרים המייצגים זרמים אחרים ומקובלים בתוך עולם הישיבות? מי שמגיע לכנסים של החינוך היסודי רואה לרוב תמונה דומה של חד גוניות והדרה כמעט מוחלטת של רבנים שאינם דוברי אותו "קו". מי שעוקב אילו תוכניות לימוד נכנסות בפועל לחינוך היסודי ואילו לא, מבין היטב מהו בית המדרש ה"נכון" ומה הוא בית המדרש הלא נכון, והדוגמאות רבות.ראשי החמ"ד מצידם, מציגים לראווה את הפתיחות הרבה שיש כיום כלפי חילונים ומסורתיים. פתיחות ספציפית זו היא דבר חשוב הראוי לברכה, אך היא רק מחדדת את עומק הבעיה. הרבה יותר קל לקבל חילוני שאנו יודעים שתפיסתו אינה הלכתית מאשר לקבל רב שמאמין שלימוד מדעי הרוח באקדמיה הוא חובה לכתחילה שיש לחנך אליה מגיל צעיר. חוששני שזו הסיבה המסבירה מדוע הניסיונות השונים והרבים למצוא דרך מסודרת להידברות, עלו על סרטון ומדוע כל הורה תלמיד חכם, ימני ואדוק ככל שיהיה, -אם יפעל בעד חיזוק השכלה כללית או חינוך לצניעות מתוך חברה מעורבת, יזכה להיות מוצג כ"דתי לייט", "שמאלני" וכ"מיעוט שולי".
למעשה, זו אינה תופעה חדשה. כך היה גם בימי המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל. כשחז"ל בוחרים לומר מדוע נפסקה ההלכה כבית הלל הם אינם אומרים שבית הלל היו חכמים יותר. הלכה כמותם מפני שהם ידעו לומר גם את הדעה החולקת ולתת לה לגיטימיות. לעומתם, בית שמאי היו מביאים רק את הדעה שלהם ודאגו שלא להביא דעות אחרות. ומכיוון שכל הזמן היה זרם רבני שדאג לבטל את עמדת בית הלל, לא היה מנוס מאשר לקום יום אחד ולצאת למעין מלחמת דעות, כפי שהתוספתא והירושלמי מספרים לנו בצורה מיוחדת, על אותו יום שנתקבלה בו הלכה כבית הלל. ברור כי מי שנאמן להלכה, אינו יכול להישאר נוח ועלוב כל ימיו ולתת לאחדים ממנהיגי החינוך הדתי לקבוע הלכה רק כמו צד אחד שאינו יודע להכיל גם את הפועלים לקדושה בדרכים אחרות. מכיוון שהמצב הנוכחי אינו אפשרי, יש להקים צוות גישור מקצועי אשר יפעל באופן בלתי תלוי ויהיה מונחה ע"י מועצת החמ"ד. כל בי"ס אשר ירצה לשנות מצב סטטוס מהותי בבית הספר (כמו תמהיל לימודי חול, הפרדה מגדרית וכד'), יצטרך מנהל ביה"ס לדווח לצוות הגישור הארצי. הצוות יבקר בבית הספר, ידבר עם ועד ההורים ועם הגורמים השונים ויוודא או ינחה שהשינוי נעשה באופן מושכל והגון, המשקף ומערב נכונה את רצון ההורים ואת ערכי החמ"ד. יש לקוות שבאופן זה, יגיעו הצדדים השונים להבנות שיוסיפו לפארו של החמ"ד ולכבוד התורה. רק אז, כולנו, מכל הגוונים, נוכל להיקרא כ"תלמידי בית הלל".
שמואל שטח הוא מנכ"ל נאמני תורה ועבודה
תגובות
תשובה לשמואל שטח לדעתי התשובה לטענה היא פשוטה. החרדלניקים לא רואים ב׳צד השני׳ אידיאולוגיה. אין חיה כזו. או שאתה דתי ומקיים הכל או שתעזוב אותנו במנוחה ותחפש דת אחרת. כל הפשרנות נובעת, לשיטתם, רק מכניעה ליצר הרע וכל התיאוריות וההסברים המפולפלים באים אחרי הכניעה לתאוות. ממילא הדמיון לב״ש וב״ה הוא אפילו לא בדיחה כי שם הדעות הם לגיטמיות אך כאן החרדלניקים תופסים שלא שייך ליצור אידיאולוגיה של פשרנות והדבר היחיד שנחוץ הוא לחזק את הציבור הדתי ולקרבו לקיום מצוות מקסימליסטי. שמואל שטח- עם יד על הלב תענה בכנות: האם הפשרנות בציבור שלך (וודאי שאסור להכליל אבל בחלקים גדולים מהציבור של נאמני תורה ועבודה יש פשרנות מעציבה ללא קשר לדעות מיקלות אלא פשרנות בדברים מוסכמים ואף אמנון שפירא בראיון לבשבע לא מזמן נאלץ להודות בכך) אינה קשורה בקשר הדוק עם כל התיאוריות הליברליות שאתם כל הזמן מנסים להפיץ בלהיטות לא מוסברת? מה תענה ביום הדין? האם אתה באמת מאמין שהתנועה שלך מקרבת בסך הכל את ישראל לאביהם שבשמים שזה
כל הפוסל... למי אין סובלנות? מי יו"ר החמ"ד? הרב גיסר, הוא חרד"לניק? ממש לא! מי הופיעה בויעדת בני עקיבא? הרב שפירא? לא הרב סתיו, והרבנית נויבירט. חרד"לניקים? ממש לא! בא נספור: כמה מפקחים הם רבנים חרד"לניקים, תן שם אחד! כמה קובעי תוכניות לימודים הם חרד"לניקים, וכמה אנשי אקדמיה? יש כאן מיעוט שהשתלט על רוב הציונות הדתית, וכאשר הרוב קם - התשובה: סתימת פיות. די לצביעות
הבעיה עם "נאמני תורה ועבודה" שכל הנימוקים שלהם הם נימוקים חילוניים. שום התמודדות עם טענות שכנגד המבוססות על תורה והלכה. הם עוטפים את זה בדמוגגיה תורנית אבל לא מעבר לזה. אין בדבריהם שום נימוק הלכתי. כנראה שאין, ולכן ידם על התחתונה!