מחקר: החילוניות ויתרה על המסורת בלי שום סיבה

"לעצם החילוניות", ספר חדש מאת גדעון כ"ץ, חבר סגל מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, בהוצאת יד בן-צבי, עוסק בזיקתה של החילוניות למסורת הדתית. בספר דן כ"ץ בדגם החילוניות שהתגבש בקרב הוגי הציונות הרוחנית ומראה כיצד הוא השתרש במחשבתם של אינטלקטואלים ישראלים.

טענתו העיקרית של המחבר, היא שהחילוניות ויתרה על המסורת בלי שום סיבה, כשדגם החילוניות הזה מהווה בין השאר כמקור לקרעים תרבותיים ולבעיות בחברה הישראלית.

ד"ר יעקב ידגר המלמד במחלקה למדעי המדינה, באוניברסיטת בר-אילן משבח את הספר וסבור כי הוא "תורם תרומה חשובה ונדירה באיכותה, להבנת החילוניות הישראלית."

"כ"ץ מכריח את המחשבה החילונית לענות על השאלות הקשות ביותר, בראשן זו הקיומית. כפי שהוא מנסח אותה: "באיזה אופן יכולים החילונים – יחידים ובעיקר ציבור – להחזיק ביהדותם?".

חילונים אדוקים

החילונות התעצבה על ידי אנשים שהיו מושפעים ממחשבתו של ניטשה בדבר מותו של האל וחיפשו מקורות סמכות יותר רציונליים כמו "הרוח הלאומית", כדי לעצב את היהדות החדשה שלהם.

כ"ץ יוצא לא באופן פרובוקטיבי, אך בצורה נחרצת יוצא נגד התפיסה המקובלת הזו של המחשבה חילוניות. הטענה המרכזית העולה מדפי הספר היא שבדיון על חילוניות וויתרנו מהר מדי על המסורת. הספר מציג את הבעיות בוויתור, ומציע אפשרות לשלב את המסורת היהודית כחלק מצורת החיים החילונית.

לאמץ חילונות מתונה יותר

החילוניות כהשקפה שוללת את ההתגלות הניסית, ומדיחה את סמכותו של האל ככוח המעצב את חיי האדם. הספר עוסק בניגוד בין רציונליזם לאי רציונליזם לא כשאלה פילוסופית, כי אם כחלק מעיון באפשרויות החשובות לחברה הישראלית.

החילוני בישראל מנסה להחזיק בשורשיה הדתיים של תרבותו כדי לבסס עליהם את חייו החילוניים. כך יוצא שהוא לוקח את המסורת ומשנה או משבש אותה לכיוון החשיבה שלו. מה שיוצר מתח מול אנשים שנשארו אמונים על המסורת.

את המתח הפנימי הזה בתוך נפש החילוני ובין החילוני לשומר המסורת מזהה כ"ץ כרקע למתחים בתוך החברה הישראלית.

כ"ץ מציע לחילונים לאמץ את הדגם אותו התווה שפינוזה, המציע חילון מתון יותר, כזה בו האל והמסורת ששואבת את סמכותה ממנו ממשיכים לנכוח בחיי היום יום ובחיים הפוליטיים, אבל האל עובר לאחורי הבימה, ו"נעשה יותר דמות רקע ופחות גורם פעיל". כ"ץ מציע לזהותו כ"האל החיוור".