לפי הפרסומים, שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים מוריס בן עטר התאבד בתלייה, בגלל שלא הצליח לעמוד בעומס העבודה בו היה שרוי. שופטי ישראל טובעים במספר התיקים בהם הם נאלצים לטפל.
האשם בעומס הנוראי הזה הוא אהרון ברק. מי שהכריז כי "הכל שפיט" גרם לכך, שכל סוגיה ציבורית נידונה בבית המשפט.
אם בעבר היו לישראל שלוש רשויות, מחוקקת, מבצעת ושופטת. הרי שהיום יש רק רשות אחת שמוסמכת לקבל החלטות – בית המשפט העליון. בית המשפט מדיח וממנה רמטכ"לים, מחליט לצה"ל היכן הוא יתקוף, וקובע לכנסת ולממשלה אילו חוקים היא יכולה לחוקק.
ומעבר לכך, התנהלותו של ברק והשלטת האג'נדה האקטיביסטית שלו, גרמו לכך ששופטים זוטרים פחדו לקחת אחריות ולפסוק בצורה חותכת. שופטים רבים נאלצו או רצו לכתוב פסקים שמשתמעים לשתי פנים, כך ששני הצדדים יוכלו לערער לערכאה יותר גבוהה, כדי ששם ידונו "אלו שמבינים באמת" ויכריעו בסוגיה.
אלא שבית המשפט העליון, שמקבל את הערעורים, עסוק בלנהל את ענייני המדינה, באמצעות בג"צים שמגישים כל מיני ח"כים וארגונים בעיקר משמאל. כאשר בית המשפט העליון מהווה צוואר בקבוק, כל המערכת השיפוטית הכפופה לו, תקועה אף היא.
משפטים רבים נמשכים שנים על גבי שנים, עד כדי שאנשים מתחילים לחשוב פעמיים אם בכלל כדאי לגשת לבית המשפט ולתבוע את המגיע להם.
בנה או הרס את מערכת המשפט בישראל? אהרון ברק (פלאש90)

הפתרון האולטימטיבי לבית המשפט, הוא בתי הדין הרבניים, בעיקר בתי הדין לענייני ממונות, המיישבים סכסוכים בצורה מהירה ויעילה. אלא שלבית המשפט העליון היה חשוב לרוקן את סמכותם של בתי הדין הרבניים מכל תוכן ואפילו אסר עליהם לעסוק בבוררות. כל זאת כדי שהשולט היחיד במערכת המשפט יהיה המערכת המשפטית בדמותו ובצלמו של אהרון ברק.
אין צורך בעוד שופטים
כדי לשחרר את הלחץ העצום מבתי המשפט, העלו מספר פעמים את הדרישה למנות שופטים חדשים. אלא שכאן שוב הגיעה האג'נדה של ברק וטרפדה את המינויים.
הועדה למינוי שופטים, מורכבת משופטים, ח"כים ומשרים. לשם מינוי שופט דרושה הסכמה של שלושת הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת). השופטים, שדאגו תמיד שבבית המשפט העליון תשלוט רק הקליקה שלהם, עשו מספר תרגילים כדי למנוע כניסתם של דתיים, ימנים, מזרחיים לבתי המשפט.
ישיבות רבות של הועדה לבחירת שופטים הסתיימו בלא החלטה, משום שהמועמד של השופטים לא התקבל ולכן פסלו גם את שאר המועמדים. במצב שנוצר, נפל העומס הרב על מספר קטן של שופטים, שגם הם נאלצים לכתוב פסקי דין אמורפיים ופתלתלים.
במקום למנות עוד שופטים, רדו בשופטים הקיימים באמצעות רישום כמות הפסקים שמוציא כל שופט, בלי שים לב למורכבות המשפט מולו הוא עומד. הסטטיסטיקה הפכה לכלי היחיד בו ניתן לבחון את איכותו של השופט. ואחד מהם לא עמד בלחץ.
הפתרון למצוקת בתי המשפט לא יבוא באמצעות תקנים או ייעול. הוא יבוא בראש ובראשונה מתוך החלטה שלא הכל שפיט. בית המשפט לא צריך ואפילו אסור לו להתערב בכל סוגיה. מרגע שהמערכת המשפטית תבין את מקומה, הרי שגם הציבור יבין ויקלוט את המסר.
החזרת בתי הדין הרבניים למעמדם הראוי, והרחבת סמכויותיהם תועיל גם היא להוריד את הלחץ מבתי המשפט, בפרט בענייני בוררות וסכסוכי שכנים. אבל בשביל זה צריך בית המשפט לוותר על כבודו, מה שלא יקרה בתקופה הקרובה.
אהרון ברק לא כרך את החבל סביב צווארו של בן עטר, אבל באופן רחב יותר, המהלכים שביצע בשלושים השנים האחרונות במערכת המשפטית של מדינת ישראל הם אלו שגרמו להתאבדות של מוריס בן עטר.
תגובות
הבנקים כופים על לקוחותיהם להציף את בתי המשפט הבנקים תופסים את חסכונות לקוחותיהם וכופים עליהם לפנות לבתי המישפט שישברו שם את הראש אם ברצונם לראות חלק מכספם חזרה על הבנקים אחריות לעומס על בתי המישפט בגלל רשלנותם בניסוח ההתקשרות בינם לבין לקוחותיהם. הבנקים מאלצים את לקוחותיהם להוציא בבתי המשפט אפוטרופסות על יקיריהם ולשלול מהם צלם אנוש פיתחו רמקולים ושימו לב לתגובה לשידור קרן נויבך שידור מה-27.10.2010. http://www.youtube.com/watch?v=0bgTP8l9KeM תגובה לשידור http://www.youtube.com/watch?v=F2abkPwuotU ynet 19.1.2010 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3836026,00.html
כבוד השופט מוריס בן עטר ז"ל והשופטת מקייס מעשה בשני שופטים שכנים מעשה בשופטת שמונתה בלחץ שדולת נשים בישראל לכהן כשופטת ביהמ"ש לענייני משפחה. מעשה בשופטת שהסתירה ומסתירה את העבר העשיר כפעילה ראשית בשדולת נשים לישראל ועבודת רבת השנים במכון לנשים מוכות בהרצליה עת מונתה לשופטת בבימה"ש בכ"ס. מעשה בשופטת שהעלימה את עיסוקיה הקודמים והערימה על הוועדה לבחירת שופטים מעשה בשופטת אשר בכירי מערכת המשפט קופצים להגנתה ואשר משקרים בפה מלא לעיתונאים כאילו לא נמצא מאום בתלונות שהוגשו נגדה. מעשה בשופטת הנוהגת סחבת באולמה וכבונוס מקבלת היתר להמשיך ולנהל קליניקה תוך קבלת שכר נוסף במקביל לעבודתה כשופטת. מעשה באדם הגון שהמערכת הייתה יקרה לליבו והתאבד כתוצאה מהלחץ שהופעל עליו ושופטת בעייתית שבכירי מערכת המשפט ממשיכים לגונן עליה, ממשיכים בהסתרת עברה ומשקרים לעיתונאים הפונים בעניינה כאילו לא נמצא מאום בתלונות שהוגשו נגדה
היועמ"ש פתח בחקירה פלילית נגד בייניש ומשה גל בייניש ומשה גל ( בריון מערכת המשפט ) נושאים באחריות ישירה לנסיבות שהביאו את השופט המוערך הענייני היסודי והישר לשים קץ לחייו . היועץ המשפטי לממשלה חייב להורות על פתיחה בחקירה פלילית כנגד התנהלות השניים בפרשה . אין לשתוק ולתת למותו הטראגי להיתמוגג כפי שבייניש והבריון שלה עושים כל שלאיל ידם להשתיק את מקורות הביקורת . בייניש ומשה גל רוחצים ידם במותו של בן עטר ז"ל והם ישנים טוב בלילה . במותו הוא הותיר אצבע מאשימה כלפי בייניש ומשה גל . במותו הוא הצביע על כשלון מוחלט של המערכת . במותו הוא הדגיש את חוסר הלגיטימיות שיש למערכת המשפט בעיני הציבור . במותו הוא העצים את דעתו של הציבור על האמון האפסי שהציבור רוחש לבייניש משה גל ולמערכת המשפט בכלל . יש לגרום להם אי שקט עד מיצוי הדין עימם . כמי שמכיר מקרוב את משה גל , האיש אכן מסוגל להלך אימים ולפגוע במי שאינו נמצא במסגרת החברתית אישית של בייניש . כעת באים ואומרים שהיה כשל נקודתי אצל השופט עקב פיגור בתיקי
שופט פסק נגד אלישבע ברק בשל כך שהיא מתעכבת במתן פסקי דין. מאותו יום, קיבל עומד תיקים של כ-60 תיקים ליום, עד שהתאבד. וזה הסיפור: אייל שלום הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בשל הלנת שכר של 207 ש"ח. הוא הגיש את התביעה בשנת 1987 וזו, התגלגלה באופן מדהים: היא הונחה על שולחנה של מי שהייתה רשמת בית הדין לעבודה, השופטת אלישבע ברק, אשתו של אהרון ברק [1]. מתקיים דיון, מתקיים עוד דיון. קדם משפט רודף קדם משפט רודף תצהירים ופתאום - נעלם. מה זה נעלם - אין לתיק הזה אפילו תיעוד. שלום פונה לבית הדין בשאלה מתי יינתן פסק דין. אין קול ואין עונה. משם, הוא פונה לבית הדין הארצי לעבודה ושואל למה הוא לא מקבל פסק דין. הם אומרים לו שם, שהוא בכלל היה צריך לפנות לשופטת עצמה. "מה אני צריך לעשות, לבוא אליה הביתה? כבר פניתי אליה", הוא משיב. השנים עוברות, בשנת 2005 הוא גם מגיש תלונה נגד אלישבע ברק לנציבת תלונות הציבור על השופטים, השופטת טובה שטרסברג-כהן (זו שאמרה "המרוקאים הם לא אינטליגנטים") [2]. זו, עורכת בי