שאלה:
ידוע שמשוררי ספרד השונים שהיו רבנים חשובים ודקדקנים גדולים, כתבו שירים מסוגים שונים , וביניהם שירי יין , שירי חשק ואהבה , שירי תלונה ועוד.
איך זה עומד מול האיסור לשמוע שירי עגבים ?
תודה
תשובה:
שלום וברכה,
יש הלכה אחת שכנראה שכחת, והיא שהמושג 'ידוע' בארץ הוא מוקצה מחצת מיאוס! ידוע ממי?! לי לא יודע! הוא ידוע מאי-אלו חוקרים 'בגרוש' שאין בהם כל יכולת להתרומם לרמה של אותם משוררים – שלפחות הגדולים שבהם היו תלמידי חכמים, ולכן גם החול שלהם היה קודש.
אין כאן המקום להתפלמס עם אותם חוקרים שכל חייהם חולין, וכלן אינם מסוגלים להבין איך תלמיד חכם מרומם את החול למדרגת קודש גם כאשר הוא נראה מתיצב במישורו השפל.
אסתפק כאן בדוגמא אחת בלבד. ראה מה שהחוקרים קוראים 'שיר היין' של רבי שמואל הנגיד:
'ידידי, כל שנותיך תנומות – וטובתם ורעתם חלומות
ועל ככה אטום אוזן ועין עצום – יתן לך אל תעצומות
…
ושומר דת בקהלת כתובה וחרד מתלאות אחרי מות
…
התדע את פעלי לחכמים – ולזקנים באורחותם תמימים
…
אלה הם שירי חולין?! אתמהא!
==
הרב אליהו זייני הוא ראש ישיבת אור וישועה בחיפה. התשובה נלקחה מאתר הישיבה.
תגובות
עצוב מאד שאלו תגובות של אנשים דתיים. בשל תשובות כאלו מזלזלים ברמת רבנים בארץ.
נו באמת מי אתה בכלל רן?! עוד אחד שמחפש שרלויים למינהם שאין להם שום דיעה מלבד להגיד מה שמוצא חן בעיני הציבור החילוני?
זה לא שירי עגבים בגלל הכוונה... אבל המילים הן משהו שניתן לפרשנות ואפשר להתווכח עליה. ככלל, השירה אמורה לבטא את רחשי לב האדם, כדברי הרב קוק בהקדמתו לשיר השירים, ולב האדם כולל רגשות אהבה וגעגוע (לא תאוות!), וזה דווקא כן לגיטימי. הצרה היא שכיום עניינים אלה נתפשים כחילונים, וממילא הדתיות מוקטנת. וגם זה תוקן יותר בשנים האחרונות.