רשות המסים העבירה להערות הלשכות המקצועיות טיוטת חוזר המסדיר את מיסוי התקבולים בגין שירותים הניתנים על ידי רבנים, מקובלים, מוהלים, חזנים ובדצי"ם כגון עריכת חופות, בריתות, תפילות, "הילולות", "תיקונים", מתן ברכות, יעוץ, חלוקה או מכירה של קמיעות, מים קדושים ותשמישי קדושה שונים ושירותי כשרות.
החוזר, שגובש בהמשך לדו"ח מבקר המדינה בנושא, מגדיר את האופן בו תיבחן החבות במס הכנסה ובמע"מ של התקבולים המתקבלים בידי נותני שירותי הדת. בהתאם לחוזר, סיווג ההכנסה כחייבת במס הכנסה תיקבע על סמך המבחנים השונים שנקבעו בפסיקה לסיווגה של הכנסה כהכנסה מעסק או משלח יד ובהם, בין היתר, על פי הקריטריונים הבאים:
האם השירותים נובעים ממקור קבוע? האם נותן שירותי הדת מעניק את שירותיו בתדירות גבוהה? האם פעילותו נמשכת לאורך זמן? מומחיות ובקיאות נותן השירות בתחום. ההיקף הכספי של הפעילות וכן מידת ההיעזרות במנגנון ארגוני רחב ושווק הפעילות. האם לנותן שירותי הדת יש כישורים מיוחדים המאפיינים את עיסוקו והכנסתו הנובעת מאותם כישורים מיוחדים או מהסגולות הרוחניות המיוחסות לו?
להורדת החוזר המלא – לחצו כאן
התקיימותם של המבחנים תתמוך בכך שהפעילות נושאת אופי עסקי ויש למסות אותה כהכנסה מעסק או משלח יד. יש לציין כי אין הכרח שכל המבחנים יתקיימו בכל מקרה נתון וכל מקרה יבחן בהתאם לנסיבותיו.
החוזר גם מתייחס לקשר שבין התמורה למתן השירות וקובע כי אינדיקציה לקשר שבין מתן השירות למתן התמורה יכולה להיות סמיכות הזמנים שבין מתן השירות לבין מתן התמורה. עוד נקבע כי די בכך שהתקבול ניתן בתמורה לשירות כדי לחייבו במס, ואין הכרח כי נותן השירות ידרוש את התשלום וכי קיומה של נורמה חברתית לשלם סכום כסף כלשהוא לנותן
שירות הדת בתמורה לשירות שניתן על ידו, יכולה לתמוך בסיווגו של תקבול כהכנסה חייבת במס. לעומת זאת, הענקת כספים הנעשית מתוך הבעת תודה גרידא במישור הרגשי , אמונה (או חובה ) דתית (מטעמי צדקה או מעשר כספים), ככל שלא ניתן כל שירות , הינה מתנה שאינה חייבת במס.
בהתייחס להיבטי מע"מ קובע החוזר כי גורמים המעניקים שירותי דת לאחרים, לשירותים הניתנים יש אופי עסקי והם ניתנים במהלך עסק מחויבים להירשם במע"מ כעוסק ועסקאותיהם יהיו חייבות במע"מ ככל נותן שירות אחר. בנוסף, מכירה של טובין כגון: מים קדושים, קמיעות, סגולות וכו', בעלת אופי עסקי היא עסקה לפי חוק מע"מ וחייבת במס עסקאות וכל הסכומים המתקבלים בידי העוסקים האמורים כנותני שירותים או תמורת נכס יהיו חייבים במע"מ. בחוזר מצוין כי פעילות שאיננה עולה כדי עסק לא תחייב ברישום ותמורה שתתקבל בגינה לא תחויב במע"מ.
החוזר מבהיר כי על נותן שירותי דת העומד בקריטריונים המנויים בחוזר יחולו החובות המוטלות על פי כל דין, ובהן חובת ניהול פנקסים, הגשת דוחות, הצהרות הון ומידע על נכסים ובכלל זה מידע על חשבונות הבנק ועל נכסים בארץ ובחו"ל.
תגובות
יש לי חבר סופר סת"ם, החבר הזה צדיק וישר, ולכן דיווח על כל שקל ושילם מסים כחוק. אחרי שלש שנים אותו חבר פשט את הרגל ועזב את המקצוע, כיון שלא הייתה לו עבודה. כי אף אחד לא היה מוכן לשלם תוספת עשרים אחוז על המס, והסופר לא יכול היה לספוג ההפרש על חשבונו, כיון שרוב הסופרים עובדים בשחור, ולא היתה לו האפשרות להתחרות במחיריהם.
מצויין, כל הכבוד הגיע הזמן שיעשו סדר
סיפור לשבת קודש: כתוב בסוף פרשת שלח ... סיפור לשבת קודש: כתוב בסוף פרשת שלח "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (טו, לט) ע"ז העיר המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל משגיח ישיבת פוניבז', שלא נאמר "פן תתורו", אלא "ולא תתורו", זאת משום שהכח של המינות והזנות מונחים בתוכו של האדם. והאדם מצוי בהם יותר מעצם טבעו, לכן מזהירה אותנו התורה שנכיר בכח זה הנמצא בתוכינו ונהיה זהירים לעקור אותו מן השורש. פעם סיפר הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ שליט"א ראש ישיבת פוניבז' על זקנו הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל ראש ישיבת קמניץ שהוא נזקק פעם בפקודת הרופאים לנסוע לחוף הים, ובליטא, כידוע לא היה ים, ולשם כך הוא היה צריך לנסוע למרחקים לגרמניה, שאליה היו צריכים לנסוע דרך רוסיה. לא היה זה עניין של מה בכך. שכן לצורך כך צריך היה להשיג שלוש ויזות, עבורו ועבור שני מקורבים, והיתה כרוכה בכך טרחה מרובה. חודש שלם טרח הגרב"ד להשיג את כל האישורים, ולאחר כל הטרחה הזו נסעו לגרמיה בדרך שנמשכה שבעה ימים תמימים. כ