ככל שחולפות השנים קשה יותר ויותר למצוא בתי ספר ממלכתיים דתיים על יסודיים בהם לומדים יחד בנים ובנות, כאשר גם את המעטים שנותרו בשטח, אמצו דגמים שונים של הפרדה בין המינים.
אפילו תנועת בני עקיבא שחרטה בעבר על דגלה "חברה מעורבת לכתחילה" הולכת ומפרידה בין המינים בפעילויות שונות, ברמה זו או אחרת, כאשר ישנם כבר סניפים נפרדים לחלוטין. עמדת המזכ"ל היא ש"השטח יחליט" כלומר אין לתנועה מדיניות, והיא נענית לרחשי הלב של חניכים והורים.
חינוך אמיתי נעשה לקראת העתיד. המימרא הידועה "העולם הזה דומה לפרוזדור, העולם הבא דומה לטרקלין" נכונה בהתאמה מסוימת גם לשאלת החינוך המעורב. גיל ההתבגרות הוא הפרוזדור, ואלו הקמת משפחה, חיי אישות וחינוך הילדים הוא הטרקלין, הוא "העולם הבא" של חינוך לחיי משפחה.
נער ונערה שחונכו בחברה חד-מינית, לכל אורכה ובכל שלביה, יתקשו יותר במציאת בן זוג ואפילו בהקמת משפחה יהודית למופת. נכון אפוא ל"סכן" מעט את דימויו של המוסד החינוכי במתח מיני בגיל ההתבגרות, על מנת ליצור מצע טבעי ונכון יותר לבניית משפחה בישראל, לאחר גיל ההתבגרות.
סביבה חינוכית נכונה, לבנינו ובנותינו, היא סביבה שיש בה פרקי זמן משמעותיים בהם המתבגר משתייך לחברה מעורבת. נכון שאין הכרח שחברה מעורבת תהיה החברה היחידה של המתבגר, אך טוב לנער ולנערה להיות ב"חברת השווים" שלו גם מבחינה מגדרית, וללא מתח מיני מופרז.
הקושי בחברה הדתית לאומית הוא ההליכה אל הקצוות. האכזבה מאי התגשמותן של הצפיות המוגזמות מההפרדה המגדרית גורמת לדרישה נוספת להפרדה והרחקה ואיתה נזקים נוספים. אחוז משמעותי מקרב בני הנוער הדתיים אינם יודעים לתקשר עם המין השני, הנטייה לאלימות גוברת, וההפרדה הקיצונית איננה מאפשרת כל קשר עם חברה פתוחה אחרת – חילונית למשל.
כך, שיווי משקל עדין בין בתי ספר/ישיבות/אולפנות נפרדים מבחינה מגדרית ותנועת נוער מעורבת הולך ונסדק וצפוי חלילה להיעלם תוך כמה שנים אם לא נתפקח.
מנגד, גם בתי הספר המעורבים נתקלים בקשיים, בין אם אלה קשיים פוליטיים כגון הורים שנמנעים מלשלוח אליהם את ילדיהם, ובין אם אלה קשיים מהותיים-ערכיים הנובעים מחוסר יכולת לעבד עם קהילת בית הספר את חשיבות החינוך המעורב ואת האתגר הגדול שהוא מציב לתלמידים, מורים והורים.
חינוך לחיים בחברה מעורבת הוא בנפשנו. הוא יכול להיעשות מחוץ לבית הספר או בין כתליו. אך יש לזכור שעל מנת לקיים בית ספר מעורב ולקדש שם שמיים, יש צורך בגיוס כל הכוחות להבנת המשימה ולהסברתה לקהילת בית הספר. וגם אז לדעת שיתכנו תקלות חינוכיות, הרי אלה אינן נעדרות מאף תהליך חינוכי.
==
ד"ר נח חיות הוא מנהל מרכז יעקב הרצוג בקיבוץ עין צורים.
ערב עיון בנושא "בי"ס ממ"ד מעורב – פשרנות בדיעבד או חינוך דתי לכתחילה!?" יתקיים בי"ד כסלו 21/11/10, בבי"ס ממ"ד קהילתי דרור בירושלים.
תגובות
מה, נהייתם השופר של הקיבוץ הדתי? יש להם מספיק...
דמיון ומציאות. לשמחתנו, המציאות מוכיחה שבקרב ילדים שחונכו בחברה נפרדת גיל הנישואין הרבה יותר מוקדם. אלו שיותר מתקשים במציאת זווגם הם אותם אלו שגדלים בחברה מעורבת ומרב שחיקה והתלבטות מתקשים בהקמת זוגיות. דבר זה נכון גם להתמודדות עם חילונים, אלו שבאים ממסגרת דתית חזקה יודעים להתחבר ללא התקלקלות. אז אנו ממכם הפסיקו עם הטיעונים הדמגוגיים הנ"ל.
אתר של חצי דתיים האתר כבר פעם שנייה באותו נושא, נותן במה וביטוי לדעות קיצוניות שמחוץ לקונצנזוס ההלכתי, מי שקובע את הנושאים שנידונו בכתבה, הם לא דוקטורים, אלא הרבנים בלבד שהם ממשיכים את תושב"ע. בצפייה לתיקון הדבר, שהאתר יוכל להיות שופר דתי, ולא רק במה שנוח. ומה נחשב דתי ע"פ הדת היהודית זה נקבע בבתי מדרש ולא ע"פ מחשבות ורעיונות. כמו שבפיזיקה נשאל ד"ר לפיזיקה ולא לפי מחשבות של אנשים.