"הסרט הראשון שלי – גרסת הבמאי" הוא פרויקט קולנועי של סרוגים בה נראיין בכל פעם במאי על הרגע שבו החלום הופך למעשה. מאחורי כל סרט ישראלי עומדים במאים ובמאיות שהעזו לצעוד את הצעד הראשון – וכאן הם משתפים בכנות על המסע הזה, על התשוקה, ועל המחיר שכרוך בהגשמת חלום.
הסרט הראשון שלך - על מה הוא ואיך הוא נולד?
הסרט מספר על ילד בן 10 שעולה לישראל עם אימו ונאלץ להיפרד מאביו חוקר הציפורים, הוריו גרושים. הוא מתחיל לעקוב אחרי נדידת החורף של העגורים מרוסיה לישראל, מסע אותו מלווה אביו, ונקשר לעגור צעיר שנשאר לבדו במסע הקשה. דרך העניין שלו בציפורים הנודדות הוא מצליח לעבור את הקליטה הלא פשוטה שלו בישראל.
כמה זמן לקח לך לכתוב את התסריט הראשון?
לא אני כתבתי את התסריט, אבל מהרגע שאני נכנסתי לתמונה לקח מספר שנים לשפר ולדייק אותו וגם לגייס את התקציב. למעשה הוא שוכתב ממד עד לפני שבועות ספורים לפני הצילומים.
יש לך את התסריט ביד, איך יצאת לדרך?
היו הרבה דברים כמובן כמו בכל סרט. שני הדברים המרכזיים שהיה צריך לפצח זה איך מצלמים או מייצרים את כל הקטעים עם העגורים, ציפורים שלא ניתן לאלף כמובן - והשנה היא 2010-11, לפני הנגישות הגבוהה והזולה של אפקטים ויזואליים כמו היום. הדבר השני היה הליהוק של הגיבור הראשי, ילד בן 10, ליהוק שלקח חודשים ארוכים.
איך היה לעבוד עם שחקנים ולראות אותם מקימים לתחייה דמויות שכתבת?
זה תמיד מפתיע ולא צפוי כשפתאום הדמות הכתובה מתעוררת לחיים, זה אף פעם לא בדיוק מה שדמיינת, ולפעמים זה הרבה יותר טוב.
סינמה שו״ת פרק 31: דפנה לוין על הסדרה שנולדה ממשפט זדורוב
איך זה להגיע לסט ולהבין שזה הסט של הסרט שלך, אתה אחראי, אתה מנווט את כל זה? מה התחושה?
זה היה הפיצ׳ר הראשון שלי ואין ספק שזה היה מפחיד ומלחיץ, מה גם שהיה מדובר בהפקה יחסית גדולה עם שותפים בינלאומיים מגרמניה ופולין. אבל זה גם היה התגשמות של חלום, אני מביים סרט ״אמיתי״.
איך זה היה לראות את החומרים בחדר עריכה?
זה תמיד חוויה טראומטית, בהתחלה יש תחושה שהכל מתפזר ואין איך לחבר את זה. לוקח זמן להתרגל לזה ולהבין שזה הסרט שלך ועכשיו צריך לשבת ולערוך אותו ולשכוח מה היה על הסט.
יבגני רומןצילום: Sohvi Viikאיך זה הרגיש להראות את הסרט לראשונה לקהל?
נורא ואיום. הייתי בטוח שכולם ישנאו אותו. למזלי זה לא מה שקרה.
מה הביקורת או התגובה שהכי הפתיעה אותך על הסרט?
הפתיע אותי עד כמה אנשים מבוגרים התחברו והתרגשו ממנו.
הסרט הראשון שלי – גרסת הבמאי: דני רייספלד על "פנתר לבן"
איזה דבר אישי או חוויה שלך ניסית להעביר דרך הסרט הזה?
סיפור ההגירה בגיל צעיר מתכתב עם הביוגרפיה הפרטית שלי, היה לי חשוב להעביר את התחושות שחשתי באותו הזמן של ניתוק וניכור של ילד מסביבה, שבהדרגה הופכים לחיבור למקום ואנשים.
איך הסרט הראשון הזה שינה אותך כבמאי?
קשה לי לענות על זה. אבל אין ספק שסרט ראשון זו חוויה מטלטלת.
תגובות