בפרקליטות המדינה נשמעה ביקורת פנימית על החלטתו של פרקליט המדינה, עמית איסמן, לכלול בכתב האישום בפרשת הברחת הסיגריות לרצועת עזה גם את סעיף סיוע לאויב במלחמה. גורמים המעורים בפרטים טוענים כי ההחלטה חורגת מהמדיניות והפסיקה הקיימות כך פרסם היום (ראשון) אבישי גרינצייג.
על פי הטענות, בפסק דין קודם שעסק בהברחת טונות של ברזל לעזה, דרך סוחר שלפי הנטען פעל בשיתוף פעולה עם חמאס, הועמד הנאשם לדין גם בגין סיוע לאויב במלחמה. זאת אף לאחר שהוזהר על ידי השב"כ והמשטרה לחדול ממעשיו. עם זאת, בית המשפט זיכה אותו מהעבירה החמורה וקבע כי המניע היה כלכלי, וכי מודעותו לשימוש האפשרי של הסחורה בידי חמאס אינה מגיעה לרף הנדרש להרשעה בעבירה מן החמורות שבספר החוקים.
בפסק הדין נקבע כי גם אם ניתן לייחס לנאשם צפיות לאפשרות שהסחורה תגיע לחמאס, מדובר במודעות הנשענת על הלכת הצפיות והלכת עצימת העיניים, ולא על ודאות קרובה או כוונה ממשית לסייע לאויב.
לטענת גורמים בפרקליטות, אם במקרה של הברחת ברזל בהיקפים משמעותיים, ותוך אזהרות מפורשות, לא ניתן היה להרשיע בעבירה זו, הרי שבפרשה הנוכחית, שעניינה הברחת סיגריות ללא אזהרה מוקדמת וללא ראיה ברורה כי הסחורה אכן הגיעה לידי חמאס, קיים קושי משפטי דומה ואף משמעותי יותר.
עוד נטען כי עד כה המדיניות הייתה שלא להעמיד לדין בגין סיוע לאויב במלחמה במקרים של הברחת סיגריות לעזה. בחלק מהמקרים הסתיימו התיקים בעבירות מכס, ובמקרה של שני חיילים שהיו מעורבים בהברחת כמות דומה, יוחסה להם עבירה קלה שעונשה עד חמש שנות מאסר. על רקע זה, נטען כי הנאשמים בפרשה הנוכחית עשויים לטעון לאכיפה בררנית.
בנוסף מציינים גורמים משפטיים כי גם בפרשיות ריגול שיוחסו למשתפי פעולה עם גורמים איראניים, לא בכל המקרים נעשה שימוש בסעיף סיוע לאויב במלחמה, אף כאשר הייתה ידיעה בדבר ביצוע משימות עבור מודיעין זר. לדבריהם, הדבר מחדד את השאלה בדבר מידת ההתאמה של הסעיף לנסיבות המקרה הנוכחי.
עוד נטען כי ככל שלא תבקש המדינה עונש מאסר עולם או עונש מוות, מתעוררת השאלה מה התועלת בהוספת הסעיף החמור, לנוכח הקשיים המשפטיים שעלו.
למרות ההתנגדויות, עמדת הצוות המטפל נדחתה, ופרקליט המדינה התעקש לכלול את סעיף סיוע לאויב במלחמה נגד כלל הנאשמים בפרשה.
תגובות