מסמך סיכום דיון שיצא מלשכת היועצת המשפטית לממשלה חושף את הפערים המשמעותיים ביישום פסיקת בג"ץ בנושא גיוס בני הישיבות. בדיון שנערך בראשות המשנה ליועמ"שית (גיל לימון) בהשתתפות צמרת צה"ל ומשרד המשפטים, עולה תמונה מורכבת של עליה בהיקף צווי הגיוס לצד קשיי אכיפה משמעותיים.

גורמי הצבא הציגו בדיון נתונים המצביעים על עליה מסוימת במוטיבציה להתגייס בקרב החרדים, אך גם על התרחבות דרמטית של מעגל אי-ההתייצבות. על פי הנתונים: "הערכת גורמי הצבא, השלישון הראשון של שנת גיוס 2025 (שהחלה ביולי 2025) יעמוד על כ-1,100 מתגייסים מקרב בני הציבור החרדי". נתון זה מלמד על עליה של כ-100% לעומת המצב טרם פקיעת חוק הגיוס הקודם.

עם זאת, תמונת המצב לגבי מי שלא התייצב חמורה בהרבה: "ביולי 2025 עמד מספר המשתמטים על 2,257… נכון לחודש ינואר 2026, מספר המשתמטים עמד על 15,085". בסיכום הכולל, גורמי המקצוע מדווחים כי "סך הכולל של המיועדים לשירות ביטחון… מגיע לכ-71,000 משתמטים" (כולל אלו שפג תוקף דחיית השירות שלהם). לדברי גורמי המקצוע: "מדובר בעלייה של מאות אחוזים בזמן קצר", זאת כנראה בעקבות שליחתם של עשרות אלפי צווים אל כל חייבי הגיוס, ללא הבחנה בין למי יש יותר סיכוי להתגייס לדעת הצבא.

ביקורת חריפה: "אכיפה בררנית"

אחת הנקודות המרכזיות בדיון נגעה בפער שבין המשטרה הצבאית למשטרת ישראל בכל הנוגע לאכיפת החוק. נציגי הצבא טענו כי המשטרה נמנעת מפעולה במוקדים החרדיים. "גורמי הצבא מסרו, כי בממשק שבין משטרת ישראל לבין המשטרה הצבאית מתעוררים קשיים משמעותיים, בפרט כאשר מדובר בתיאום פעולות מעצר בשכונות חרדיות או שכונות מעורבות". על פי המסמך, המדיניות הנוכחית של המשטרה היא פסיבית: "משתמט או עריק שנעצר באופן אקראי על-ידי המשטרה, אינו מעוכב, אלא מקבל הזמנה לסור למתקן המשטרה הצבאית". יתרה מכך, נכתב כי "משטרת ישראל ככלל אינה מבצעת פעילות מעצרים משולבת של משתמטים בשיתוף עם המשטרה הצבאית".

התוצאה, לפי גורמי הצבא, היא פגיעה בשוויון: "בפועל, עולה כי בעת הזו פעילות האכיפה, כלפי מי שאינו מתגורר בשכונות חרדיות או מעורבות, הדוקה יותר בהשוואה לבני הציבור החרדי". מצב זה יוצר מציאות שבה "רשויות האכיפה מנהלות במרחב האזרחי אכיפה בררנית של החוק".

הצעדים הבאים: סנקציות כלכליות ושלילת תקציבים

לאור הקושי באכיפה פיזית, הדיון התמקד בצורך להחריף את הסנקציות הכלכליות. גורמי המקצוע הדגישו כי "הרחבת סל הסנקציות האישיות, ובמיוחד סנקציות אזרחיות-כלכליות, פוטנציאל משמעותי במיוחד להגדלת שורות הצבא הסדיר ולטיוב האכיפה". בסיכום הדיון, הונחו משרדי הממשלה לפעול במישור התקציבי מול הישיבות: "נדרש לתקף את הרשימה שהועברה בעבר של דרכי מימון ישיר ועקיף של משתמטים… נדרשת התייחסות לחשש מפני מימון עקיף של תלמידי ישיבה החייבים בגיוס בישיבות שבהן לומדים במעורב תלמידים שחייבים בגיוס וכאלו שאינם חייבים בגיוס".

היועמ"שית הבהירה כי המצב הנוכחי אינו יכול להימשך: "המשמעות של המצב המשפטי ופסקי הדין ברורה – על כל גופי המדינה להגביר את מאמצי האכיפה, הפלילית והאזרחית-כלכליות, תוך שיפור תכנית אכיפה עדכנית בהקדם".