המחלוקת סביב העברת חוק הגיוס במתווה של ח"כ בועז ביסמוט לא נרגעת. השבוע ועדת החוץ והביטחון סיימה לקרוא ולדון בפרטי ההצעה, וכעת החוק יעבור לידי הייעוץ המשפטי לוועדה ולכנסת, שצפויים להכניס כל מיני תיקונים לחוק, ביניהם תיקונים בהגדרת מיהו חרדי, בסנקציות המוטלות על הישיבות והמשתמטים, באחוז היעדים שצריך לעמוד בהם על מנת שלא יוטלו סנקציות וכן בהגדרת החוק כחוק קבוע או זמני.
המפלגות החרדיות מעוניינות בהעברת החוק. יותר נכון להגיד – החרדים מעוניינים בהסדרת מעמד בני הישיבות. הם מבינים שלא יקבלו הצעה טובה יותר ממה שמונח כרגע על השולחן, ואינם רוצים להגיע למערכת בחירות שתעסוק בעיקר בהשתמטות שלהם משירות צבאי. נשאר רק לראות אם יוכלו לתווך את התיקונים הצפויים לרבנים שלהם ולציבור בוחריהם בצורה שתעבור להם חלק בגרון.
חברי מפלגת הציונות הדתית, לעומת זאת, עדיין חלוקים בינם לבין עצמם לגבי החוק. לפי הפרסום של עמיאל ירחי בi24, ראש המפלגה בצלאל סמוטריץ' מתכנן לשווק את החוק של ביסמוט כהישג, בטענה שהוא "חוק טוב". אך יש כמה חברי כנסת במפלגה שאינם מסכימים אתו. בראש המתנגדים ניצב השר אופיר סופר, שכבר הודיע במסיבת עיתונאים שיתנגד לחוק הנוכחי, גם במחיר של פיטורים מהממשלה. אחריו נמצאים חברי הכנסת משה סולומון ומיכל וולדיגר, שמתבטאים בצורה נחרצת נגד החוק, אך אינם מוכנים להתחייב שלא יצביעו בעדו. בנוסף, ח"כ אוהד טל גם התבטא מספר פעמים ברמיזה נגד החוק, אך הוא נודע כ"סמוטריצ'יסט" וככל הנראה יצביע לפי הקו המפלגתי.
גם הח"כים בציונות הדתית שיתמכו בחוק בסופו של דבר יודעים שהוא אינו חוק מושלם. חלק מהח"כים הציעו הצעות משלהם לתיקון, חלקם חיברו מסמכים עם שיפורים, והגיעו לדיונים בוועדה להשמיע קול ביקורתי כלפי החוק. יש כאלה שגם היו בקשר עם הרב דוד לייבל, רב חרדי פרגמטי שפתח ישיבת הסדר חרדית, ועובד על מתווה גיוס מוסכם על רבנים חרדים נוספים, על ארגוני משרתים ועל פוליטיקאים משני צידי המתרס.

רוב ההצעות, אם לא כולם, הגיעו לשולחנו של סמוטריץ', שדן עם כל אחד בנפרד על החוק והתיקונים הרצויים. אך מאז תחילת חודש דצמבר, מועד תחילת הדיונים על חוק ביסמוט, ועד עכשיו, ככל הידוע לי, התקיימה ישיבה אחת בלבד של כל המפלגה שעסקה בעיקר בעמדת המפלגה בנוגע לחוק, ישיבה בה השתתפו גם רבנים מקרב הציונות הדתית. הישיבה הזאת התקיימה עוד לפני שהחוק נידון לפרטי פרטים בוועדה, ולפני קבלת ההתייחסות של הייעוץ המשפטי לוועדה ולכנסת. סמוטריץ' תכנן מספר ישיבות מפלגתיות לדון בחוק, אך כולן התבטלו.
כשר בכיר בממשלה וחבר בקבינט, על כתפיו של סמוטריץ' רובצת אחריות רבה. עזה, איראן, חיזבאללה, יו"ש והעברת התקציב וחוק ההסדרים הם רק חלק מדאגותיו. סביר להניח שיש לו לו"ז עמוס לעייפה בפגישות מקצועיות וביטחוניות, לכן זה מובן אם פה ושם מתבטלות ישיבות. אך הביטולים הרבים הובילו למצב שלמפלגה אין עמדה מאוחדת ומשמעותית בנוגע לאחד החוקים הכי חשובים כרגע. כל ההצעות של חברי הכנסת השונים אינן שוות מאומה אם הן לא עלו לדיון במהלך דיוני הוועדה, וההשפעה שלהן על הניסוח הסופי של החוק תהיה מינורית אם בכלל.
סמוטריץ' הכניס את המפלגה למלכוד. מצד אחד, הוא רוצה שיתמכו בחוק, גם כדי שהממשלה תמלא את ימיה וגם כדי להציג הישג לבוחריו: אחרי שנים שהחרדים לא הסכימו לשום פשרה בנושא, הוא ושותפיו הצליחו להעביר חוק גיוס בהסכמתם.
מצד שני, התמיכה בחוק צפויה לפגוע במפלגה מבחינה פוליטית, לפחות בקרב חלק ממצביעיה. אם המפלגה הייתה יכולה להציג לבוחריה שחברי הכנסת לפחות נלחמו על החוק והכניסו בו תיקונים ושיפורים – אולי היו מצליחים לשמור על שביעות רצון מסוימת. אך סמוטריץ' אינו יכול להציג איזו השפעה הייתה לו על החוק. ייתכן שהוא ינסה לזקוף זאת לזכותו, אך אם נוסח החוק ישתנה, זה יהיה רק בגלל הייעוץ המשפטי. לכן, אם המפלגה אכן תתמוך בחוק, בבחירות ההולכות ומתקרבות היא תספוג מכה קשה מהבייס שלה – מילואימניקים של הציבור הדתי לאומי שכורעים תחת נטל השירות.
כמובן יש עדיין סיכוי שהחוק של ביסמוט לא יעבור. גם במקרה כזה – זה כנראה יהיה בעקבות התנגדות של המפלגות החרדיות, ולא של הציונות הדתית. כך או כך, מפלגת הציונות הדתית בהובלת סמוטריץ' נגררת אחרי כולם, במקום להוביל את המהלך ההיסטורי של גיוס חרדים.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים