ברקע הדיון על שוויון בנטל וגיוס חרדים, הרב עידו פכטר, ראש תחום רבנים וקהילות בנאמני תורה ועבודה, אומר כי במבט לאחור הוא קצת חש לא בנוח עם השירות הצבאי המקוצר שהוא עשה במסגרת לימודיו בישיבת ההסדר.

בפתח דבריו כתב הרב פכטר: "קשה לי להתחרט על מסלול שתרם לי כל כך הרבה וללא ספק הביא אותי למה שאני היום. אבל אני חש שהיושרה, הכנות והמוסר, מחייבים אותי לפתוח את הנושא, גם אם רבים מחבריי הטובים יחלקו עליי בעניין הזה. במציאות העכשווית, ובמיוחד לנוכח ההתגייסות של כלל הציונות הדתית נגד הפטור הגורף לתלמידי ישיבות חרדיים מגיוס צבאי, הגיעה העת לפתוח מחדש את סוגיית מסלול ההסדר".

הרב פכטר הסביר: "ההסדר, כשמו כן הוא – הסדר שנעשה בין צרכים שונים. הצורך האחד, הברור, הוא הגיוס לצבא. הצורך השני, הוא הצמחת תלמידי חכמים וגיבוש זהותו הערכית-הרוחנית של הבחור הדתי. לצורך כך, ההסדר לא רק מקצר את שירותו הצבאי של בחור הישיבה אלא גם שולח את הקרביים לשירות במחלקות בייניש, ובכך מונע למעשה את מיצוי הכישרונות המלא של חיילים, שהיו יכולים לתרום בהרבה יותר ביחידות מיוחדות".

על רקע הדיון הנוכחי תהה הרב פכטר: "האם כעת, כשצה"ל מצהיר על כך שהוא זקוק ללוחמים ואנו חוזרים במידה רבה לתפיסת הצבא הרחב והגדול, שנשען לא רק על טכנולוגיה אלא גם על כוחות לוחמים בשטח, יש עוד הצדקה לקיצור השירות של חיילי ההסדר בחצי? אני יודע שאם אני הייתי היום עשרים שנה צעיר יותר, ונמצא בדיוק בשלב הזה שבו אני מסיים את החלק הצבאי שלי, נפרד מוקדם מחבריי לפלוגה שממשיכים לשרת עוד למעלה משנה, וחוזר לישיבה, זה היה לי מאד קשה. לא יודע אם הייתי מסוגל".

הרב פכטר הבהיר: "שלא יהיה לא ברור. להסדר זכויות רבות. חיילי ההסדר הם ברובם חיילים מצטיינים. לא מעט יוצאים לפיקוד. הם גם עושים מילואים בצורה מרשימה. ועדיין – כשחסרים בפועל חיילים בצבא, אני מתקשה לראות כיצד הזכויות הללו מצדיקות את קיצור השירות. במלחמה, ברור שיש עדיפות לחיילי סדיר על חיילים מילואים. העובדה שבחור יתנדב למילואים בעתיד לא מצדיקה את החלל שנוצר משחרור מוקדם שלו מסדיר".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ההפגנה חרדים נגד גיוס בכביש 4 (צילום: דוברות המשטרה)

"מי שמנסה להצדיק את מסלול ההסדר בשל חשיבות לימוד התורה, קרוב שייפול לאותה טרמינולוגיה חרדית, שכיום רבים מרבני הציונות הדתית יוצאים נגדה. ועוד לא דיברנו על אותם תלמידים רבים במסלול ההסדר שלא כל כך מנצלים את הזמן בישיבה ללימוד תורה רציני ומעמיק אלא מתבטלים ("מסתוייבבים" קראנו להם בישיבה), עושים תוך כדי פסיכומטרי או לימודים אחרים".

"כשם שעבר זמן רב מאז ההסכם לפטור לתלמידי ישיבות חרדיים וברור שיש לנסח היום חוזה חדש בעניין, גם המציאות של עולם התורה הציוני-דתי השתנתה לבלי היכר מאז כתב הרב אהרן ליכטנשטיין את המניפסט להצדקת מסלול ההסדר, אי שם בשנות השמונים. יש היום מסלולים שונים ומגוונים שמאפשרים לימוד תורה רציני לצד שירות מלא. יש מכינות לרוב ומסלולי לימוד של שנתיים או שלוש לפני שירות מלא בצבא. גם מסגרות של לימוד התורה לבוגרי צבא ובאוניברסיטאות פורחות. כלל לא בטוח שמה שהיה נכון לשנות השמונים נכון גם היום".

"פתחתי ואמרתי שקשה לי להתחרט על מסלול שנתן לי כל כך הרבה. אבל אני יודע שבמבט לאחור מאד לא נוח לי עם המסלול המקוצר שעשיתי (באופן אישי, שנה ועשרה חודשים). וכמי שמבקר את הפטור שניתן לחרדים עליי להודות ביושר שגם הפטור שאני נהניתי ממנו מוטל בעיניי היום בספק. בשאלת יחסי תורה וצבא צריך לפתוח את כל החבילה. אי אפשר להשאיר זאת כפריבילגיה של מגזר אחד בלבד".