מיצוב מוצר המבוסס על הערמת קשיים

אם כל הידע כבר נמצא באינטרנט, במה תיוחד האקדמיה?

הפתרון: האדרת קשיים וגיבובי בירוקרטיה. אין זה מספיק שתדע, עליך להשלים את ה"חובות"  ולקפץ דרך החישוקים הבוערים.

החזון: תנועת הקוד הפתוח והידע הפתוח תמשיך להתפשט על פני תבל. לא יהיה צורך בשלל חותמות וניירת ססגונית כדי לאפשר לאדם להתחיל לעבוד (רמז: PHP, MYSQL, Drupal…).

עם הפנים לחוץ

מי שרוצה לעשות קריירה באקדמיה עצמה, חייב לעזוב את ארץ ישראל.

החזון: אקדמיה עברית שאינה מחייבת אנשים לעשות דוקטורט בחו"ל כדי לקבל קביעות.

חוסר-תודעה-עצמית

אם לא התמחית בפילוסופיה של המדע וברטוריקה, לא תפגוש את שני המקצועות הללו, שהיו מאפשרים לך לעמוד במהירות על שלל התרגילים וילקוט הכזבים המבססים חלק ניכר מההתמחות האקדמית, כגון: צטט את המצטט, כתוב בעגה במקום במילים, שימוש יצירתי בסטטיסטיקה (שלל רגרסיות מתוחכמות שרק סטטיסטיקאים ומנדרינים פנימיים מבינים), הוצאת דברים מהקשרם (פרופסור ד. בן ישי כבר הראה במאמרו "תהילה" בכתב העת "תהילים", גליון קמה, שהיהדות היא דת האהבה: "שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים…") ועוד רבים אחרים.

החזון: יום יבוא (האמיני) ויוקם גוף עצמאי שיעסוק בביקורת האקדמיה וידרוש ממנה לעמוד בסטנדרטים בסיסיים, כמו הקפדה להימנע מכשלים לוגיים (… דהיינו: לא לשקר).

רק דעה אחת מקובלת: שאין לך דעה

עם השנים, ככל שהלכה האקדמיה והעמיקה את צידה הביקורתי, וככל שהתרחקה מהאפשרות של עיצוב אידיאלים חברתיים מקיפים (גם זו לטובה!) הלכה ואמצה לה עמדה יסודית המאפשרת את עצם המעשה האקדמי: אין אמת אלא זו הקובעת שאין אמת, ואין דעה קבילה פרט לזו הקובעת שאין דעה קבילה.

זו האמת האקדמית היחידה, שאין בלתה!

באשר לעיסוק האקדמי עצמו, אפשר ללמוד וללמד את כל הדעות היפות הללו שאין אנו מחזיקים בהן. השאלה אם יש טעם בדבריו של הוגה זה או אחר, אינה שאלה אקדמית. השאלה האקדמית היא מתי הוא אמר את זה, מי עוד ציטט את מה שהוא אמר, מה היו המקורות שלו, וכן הלאה.   

החזון: העובדה שדעות ושיטות רבות נמצאו כוזבות אינה אומרת שצריך להרפות מהבירור. יש אמת וחשוב לבררה.

 ==

שחר פלד הוא מחבר הספר "מגרסת הזהויות" – העוסק בהרחבה במהותה, שיטותיה ותפקידה החברתי המעצב של האקדמיה בתרבות היהודית והישראלית. את הספר ניתן להוריד חינם (הידע הוא חופשי!) מכאן.