במשך שנים ארוכות בענפי ספורט רבים בארצות הברית הייתה נהוגה הפרדה גזעית, ב-NBA זה נפרץ בשנות ה-30, בכדורגל זה נעלם סופית באמצע שנות ה-40. בבייסבול ההפרדה התחילה להישבר רק ב-1947, אז ג'קי רובינסון הפך לשחקן השחור הראשון ב-MLB, ליגת הבייסבול הבכירה. היום לפני 61 שנה הוא נבחר להיכל התהילה של הליגה הטובה בעולם.
ליגת הבייסבול האמריקאית נוסדה ב-1876 ובהתחלה לא היו חוקים רשמים נגד שיתוף שחורים. אחרי מחאה של שחקנים שסירבו לעלות למגרש אם ישותפו שחקנים שחורים, בשנת 1887 הצביעו 6 מתוך 10 קבוצות הליגה על איסור החתמת שחקנים שחורים חדשים.
רובינסון נולד בשנת בשנת 1919 בג'ורג'יה ובגיל שנה עבר עם משפחתו לקליפורניה, הוא גדל בעוני לצד שכונת יוקרה ואביו נטש את משפחתו. הוא הצטרף לכנופית פשע. הוא שוכנע על ידי חברו לעזוב, הוא הצליח להשאיר את הפשע מאחוריו ולהתמיד בלימודים.
בגלל מלחמת העולם השנייה, התגייס לצבא לשלוש שנים
בגיל 16 סיים את התיכון ועבר לקולג' פסדינה ג'וניור, ב-1938 נעצר רובינסון לאחר שהתוווכח עם שוטר על מעצרו של חבר שחור, הוא קיבל מאסר על תנאי של שנתיים, אך התקרית העניקה לו מוניטין של לוחם בגזענות.
ב-1940 עבר לאוניברסיטת קליפורניה שם התחרה בארבעה ענפי ספורט שונים- פוטבול, כדורסל, אתלטיקה ובייסבול, כשהוא שובר שיא בקפיצה מהמקום. במהלך לימודיו בקליפורניה נהרג אחיו בתאונות אופונע, מה שהביא את רובינסון להחליט כי הוא נשאר במקום. הוא החל לככב בליגת הפוטובול, אך המתקפה היפנית על פרל הרבור, והצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם השנייה הביאו אותו להתגייס לצבא ב-1942.
משחק ב-MLB , אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)
אחרי שלוש שנים בצבא חזר לקבוצת הפוטבול שלו, אך הצעה יוקרתית מליגת הבייסבול לשחורים משכה אותו והוא חתם בקנזס סיטי מונרכס למרות התלבטויות בגלל חוסר הארגון של הליגה. ב-1945 היה ניסיון לשלבו בבוסטון רד סוקס מה-MLB יחד עם עוד שחקנים שחורים, אך המשחק הסתיים בהשפלה מצד הקהל.
ג'קי רובינסון, השחור הראשון ב-MLB אחרי שישים שנה
ב-1945 בראנץ' ריקי, המנג'ר של ברוקלין דודג'רס מה-MLB, התרשם מהשחקן והחליט להחתים ותו במדי הקבוצה. כדי לרצות את מי שלא התלהב מהרעיון, החתים ריקי את רובינסיון על חוזה בו הוא מבטיח לא להלחם בקריאות גזעניות. רובינסון לא היה השחקן הכי טוב בליגת השחורים מה שתסכל חלק מחבריו שלא נבחרו לשחק בליגה הבכירה.
במהלך הדיונים על החוזה שאל רובינסון ששאלה שהפכה למפורסמת: "האם אתה מחפש כושי שיפחד להילחם חזרה?" רוקי ענה לו שהוא מחפש מישהו שיהיה אמיץ מספיק בשביל לא להחזיר מלחמה.
רובניסון במדי הרויאלס (צילום: מתוך ויקימדיה)
בהתחלה נשלח רובינסיון להתאמן עם קבוצת הבת של הדוד'גרס מונטריאול רויאלס. באימונים של תחילת העונה בפילדלפיה נאסר על רובינסון לישון עם חבריו במלון, הוא נאלץ לגור בבית משפחה שאימצה אותו. בפילדפיה נאסר עליו לשחק עם הקבוצה במשחקי האימון, אך לאחר לחצים כבדים של קבוצתו הורשה לשחק.
ב-15 באפריל 1947, שישים שנה אחרי החוק שאסר על שחורים לשחק בליגה, ערך רובינסון את הופעת הבכורה שלו בליגת ה-MLB במשחק הביתי נגד בוסטון ברייבס.
26,323 צופים ראו את ג'קי רובינסון בהופעת הבכורה
המשחק התקיים מול 26,623 כש-14,000 מהם שחורים. העונה הראשונה הייתה מוצלחת במיוחד, הוא נבחר לשחקן הטירון (רוקי) הטוב ביותר מטעם הליגה שחילקה את הפרס בפעם הראשונה. כעבור שנתיים, ב-1949 הוא זכה בפרס השחקן הטוב ביותר של הנשיונל ליג, החצי של הליגה בו קבוצתו משחקת.
מאמנו, ליאו דורצ'ר (צילום:מתוך ויקימדיה)
הוא ספג קריאות גזעניות רבות לאורך הקריירה אך גובה בידי קבוצתו, מאמן הקבוצה ליאו דורוצ'ר אמר בהתייחסות אליו: "לא אכפת לי אם הבחור צהוב או שחור, או שיש לו פסים כמו זברה. אני המנהל של הקבוצה הזו, ואני אומר שהוא משחק. מה שאני אומר שהוא יכול לעשות את כולנו עשירים. ואם מישהו מכם לא יכול להשתמש בכסף, אני הייתי מוכר את כולכם".
"החיים אינם חשובים אלא בהשפעה שיש להם על חיים אחרים"
הוא השתתף שש פעמים בסדרת הגמר של הליגה, הוורלד סיריס, אך זכה רק פעם אחת. הוא נבחר שש שנים ברציפות נבחר לקבוצת הכוכבים של הליגה ב-23 ביולי 1962 צורף רובינסון להיכל התהילה של ה-MLB. ב-15 באפריל 1997, 50 שנה אחרי הופעת הבכורה שלו, הפרישה הליגה את המספר ה-42, מספר החולצה של רובניסון. בשנת 2013 יצא סרט על סיפורו בשם "42", בתו הוציאה עליו שני ספרים.
גביע הוורלד סיריס (צילום: שאטרסטוק)
רובינסון המשיך במאבק כשהחרים משחק ראווה ב-1969 בגלל שטען הליגה לא מחתימה מספיק מאמנים שחורים. בנאום שנשא ב-1972 ביקר קשות את הליגה , הוא האשים אותה שאינה מקדישה זמן ומאמצים לפיתוח קריירות אימון של שחקנים שחורים. מספר ימים לאחר נאומו כמה ימים לאחר מכן הוא מת מהתקף לב. ב-1974 קליבלנד החתימה את אחיינו פרנק רובינסון כמאמן הראשי השחור הראשון.
הוא היה פורץ הדרך עבור השחורים בבייסבול והיווה מודל השראה לרבים. עשור לאחר הופעת הבכורה שלו מספר לקראת סוף שנות ה-50, השחורים הפכו לרוב השחקנים בליגה הבכירה, הרבה בזכותו. על המצבה שלו כתוב: "החיים אינם חשובים אלא בהשפעה שיש להם על חיים אחרים". אחרי מותו הקימה אשתו ר'ייצל קרן לזכרו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
