חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לא ממתין לשר המשפטים יריב לוין והחליט לקדם מטעמו חקיקה משפטית בתור יו"ר ועדת החוקה של הכנסת. בתזכיר חוק שהופץ הלילה (בין שלישי לרביעי), רוטמן מציע שינויים משמעותיים ב'חוק יסוד: השפיטה', חלקם אפילו יותר מרחיקי לכת ממה שמתכנן לוין עצמו.

רוטמן מעוניין לנצל את העובדה שמותר לו לקדם את החוק ישר דרך הוועדה, ובכך לקצר את תהליך החקיקה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

רוטמן בוועדה, ארכיון (מתוך ערוץ כנסת)

החלטה שתתקבל פה אחד

בסוגיית הסמכות של שופטי בג"ץ לפסול חוקים, הצעת החוק של רוטמן מדברת על אפשרות שהחלטה תתקבל פה אחד על ידי ההרכב המלא בבית המשפט העליון (כל 15 השופטים), ולא ברוב של 80% אחוז מהשופטים (12 מתוך 15) כפי שהציע השר יריב לוין. בתוך כך, בהצעת החוק מצויין במפורש שלבית המשפט אין סמכות לדון בעניין חוקי יסוד.

(צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש90)

בנוגע לאפשרות הכנסת לחוקק מחדש חקיקה שנפסלה על ידי בג"ץ, רוטמן מציע שפסקת ההתגברות תתאפשר ברוב של 61 ח"כים, בשלוש הקריאות במליאת הכנסת, ואז בג"ץ לא יוכל להתערב מחדש.

בעניין הוועדה לבחירת שופטים, יו"ר ועדת החוקה רוטמן מציע הרכב שימנה תשעה חברים: שלושה חברי ממשלה (שר משפטים ועוד 2 שרים), שלושה חברי כנסת שיהיו אוטומטית מי שיכהן בתור יו"ר ועדת הכנסת, יו"ר ועדת החוקה ויו"ר ועדת ביקורת המדינה (נציג אופוזיציה). מטעם מערכת המשפט יהיו שלושה נציגים – נשיא בית המשפט העליון המכהן וכן נשיא בימ"ש מחוזי בדימוס ונשיא בימ"ש שלום בדימוס ששר המשפטים ייבחר, בהסכמת נשיא העליון.

הצעת החוק של רוטמן כוללת גם ביטול 'עילת הסבירות' בכל הנוגע להחלטות של הממשלה, שרי הממשלה וכל נציג ציבור שייקבע לפי החוק, מה שיצמצם באופן ניכר את היכולת האקטיבית של שופטי בג"ץ להתערב בענייני הרשות המבצעת.