למרות הכוונה להרחיב את האפשרות של הליכוד למימוש החוק הנורווגי, בינתיים בסיעת השלטון לא מוצאים מספיק שרים שמוכנים בכלל להתפטר במסגרת אותו החוק.

כזכור מטרת החוק הנורווגי הוא לפנות את חברי הממשלה (שרים וסגני שרים) לעבודתם המיניסטריאלית ובמקומם נכנסים חברי כנסת חדשים מאותה הרשימה שיתעסקו בעשייה הפרלמנטרית, על ידי הצעות חוק פרטיות ודיוני הוועדות.

לכאורה השרים היו צריכים לרצות לממש את החוק, כך הם יהיו פטורים מהגעה לדיונים ארוכים במליאה ולילות לבנים של הצבעות, וכך יוכלו להתמקד בעשייה המקצועית שלהם במשרד שלהם.

ישיבת סיעת הליכוד, ארכיון

עד כה שלושה שרים מהליכוד התפטרו – מיקי זוהר, חיים כ"ץ ועידית סילמן – ובמקומם כבר נכנסו חברי הכנסת דן אילוז, אריאל קלנר ואתי עטייה.

על פי נוסח החוק כעת, לליכוד יש יכולת לממש עוד שני התפטרויות ואם החוק הנורווגי יורחב יהיה להם אפשרות לסך הכול 10 ח"כים נורווגים במקום חברי ממשלה.

עם זאת, השרים לא ממהרים להתפטר והסיבה לכך היא כפולה. הראשונה היא החשש מאיבוד כוח אישי בתור "אצבע" בכנסת בזמן דיונים קריטיים כמו תקציב המדינה, והרצון לשמור על יכולת תמרון מול ראש הממשלה נתניהו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הסיבה השנייה והמרכזית היא השיקול של הפריימריז הבאים שייערכו בליכוד עוד כמה שנים. לשיטת חלק מהשרים, אם ייכנסו חברי כנסת במקומם, הם עלולים לקבל יותר מידי חשיפה ציבורית ובולטות בקרב מתפקדי הליכוד – שעלול לפגוע בשרים עצמם בבחירות הפנימיות הבאות שייערכו בליכוד.

חדשים יעקפו את הבכירים?

רק בפריימריז האחרון כמה חברי כנסת "זוטרים" יותר קפצו קדימה במעלה רשימת המפלגה, על חשבון מי שהיה נחשב עד אז בכירים ותיקים יותר, ובקרב חלק משרי הליכוד יש חשש שיקרה משהו דומה בפעם הבאה.

תומכי ליכוד בתקופת הבחירות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
תומכי ליכוד בתקופת הבחירות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ראשי הליכוד ובראשם נתניהו עצמו דוחפים למימוש נרחב של החוק על מנת להכניס יותר חברי כנסת לעבודה הפרלמנטרית, חלקכם מקורבים למשפחת נתניהו.

בנוסף, לאור העובדה שמונו לתפקידים בממשלה כמעט 20 חברי ליכוד, העומס הכבד שנוטל על כתפי שאר חברי הכנסת הוא כבד, וכניסה של עוד חברי סיעה שיעסקו בדיונים בכנסת, אמורה להקל על התנהלות השוטפת של הקואליציה.