האקדמיה ללשון העברית הזמינה את הציבור לבחור את מילת השנה. מתוך עשרות רבות של הצעות שהגיעו מן הציבור נבחרו תשע מילים שהועמדו להצבעה, בה השתתפו אלפים רבים והכריעו: מילת השנה תשפ"ג: בולען.
לאורך כל שבוע ההצבעה התחרו על המקום הראשון שתי מילים: בולען ומשילות. המילה הבאה אחריהן הייתה הזיה. המילים האחרות שהוצעו לציבור לבחירה היו חמלה, אקלים, מגדר, הביטוי 'על מלא', רוגלה ומשכנתה.
במקום הראשון: בולען
מילה זו החלה לשמש ככל הידוע בשנות השישים של המאה הקודמת כחלופה למילה הלועזית "דולינה", ובאה במקום המונח בַּלּוּעָה שנקבע במילון למונחי גאוגרפיה של האקדמיה ללשון בשנת תשי"ט (1959).
בולען הוא בור גדול ממדים שנוצר בעקבות המסה של השכבה התת־קרקעית והתמוטטות פני הקרקע לתוך החלל שנוצר.
התופעה מוכרת בנוף קרסטי (שם יש המסה של סלעי גיר וכדומה) ולמן שנות השבעים היא מוכרת באזור ים המלח (שם מומסות שכבות המלח התת־קרקעיות בעקבות נסיגת מי הים). בולענים נפערים גם בכבישים ובמקומות אחרים שבהם יש אי־יציבות מתחת לפני הקרקע ומסכנים חיי אדם.
המילה הזו הוזכרה לא מעט השנה סביב אירועים רבים בהם נפערו בולענים במקומות שונים: בכבישי איילון בספטמבר, וגם באירוע טרגי בבריכה בכרמי יוסף, בו נהרג כליל קמחי.
במקום השני: משילות
המילה משילות – שהגיעה למקום השני – החלה להופיע בעיתונות למן העשור הראשון של המאה ה־21, והיא מציינת את פעולתו של מי שמושל.
בלשון המקרא שם הפעולה של 'למשול' הוא 'ממשלה', למשל "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז).
בהמשך אפשר למצוא את המילה 'ממשלה' גם במשמעות אנשי השלטון: "וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ [של מלך אשור] עִמּוֹ" (דברי הימים ב לב, ט), ומכאן שימושה של 'ממשלה' בימינו לציון חבר שרים העומד בראש המדינה.
במקום השלישי: הזיה
מילה זו והפועל להזות מבוססים על מילה מקראית יחידאית וסתומה מישעיהו "הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם" (נו, י). מתרגם מורה נבוכים מערבית, שמואל אבן תיבון, הוא שנתן לפועל "הֹזִים" את המשמעות 'מדמיינים דמיונות שווא' בעקבות הערבית.
הפועל להזות ושם הפעולה הזיה החלו לשמש במשמעות זו בעברית הכללית בתחילת המאה העשרים. בשנים האחרונות קיבלה המילה 'הזיה' משמעות נוספת: מצב שאינו מתקבל על הדעת. קדם לה שם התואר 'הזוי' לתיאור דבר לא הגיוני, מוזר, לא נתפס.
נזכיר כי בשנה שעברה זכתה המילה טרלול בתואר מילת השנה, ובשנה שקדמה לה הגיעה המילה מטוש למקום הראשון בתום השנה הראשונה למגפת הקורונה שבה התוודע הציבור למונח שעד אז היה ידוע רק לצוותי הרפואה.
לרגל מלאת 100 שנים למותו של בן־יהודה הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור גם את החידוש האהוב של אליעזר בן־יהודה. ההצבעה נמשכת באתר האקדמיה, והחידוש האהוב שייבחר יתפרסם ביום העברית.
תגובות
האקדמיה הזו זו חארטה. כלום. הם מסרבים שנים לעברת את המילה הפשוטה - אקדמיה. אם את זה הם לא עשו, שיעופו לכל הרוחות. מיותרים לחלוטין. חבורת פלצנים.
ממש מאכזב ולא מפתיע, מעל בולען יש בבירור משילות ומעל שתיהן המילה טירלול בלטה בלי סוף...אבל זאת מילה טעונה וכן המילה משילות ואסור להרגיז אנשים, צריך להיות ניטראלים גם אם במחיר האמת. אין ניטראליות...שוויץ לא היתה ניטראלית וגם אתם לא מצליחים, כי אין! אז תודה, אבל, אתם כבר פחות רלוונטיים עבורי. חבל, אני מאד מאד אוהבת עברית.
במה עוסקת האקדמיה מוסד מביש ומבייש את לשון הקודש, במקום לשמור על השפה הוא עוסק בהמצאות מעולמות ההזייה והפרוגרס, ובסקרי דעת קהל. אולי יחליטו בסקר איך לנקד מילה זו או זו, וכיצד לתרגם מושגים זרים ומוזרים . הגיע העת שיסגרו מוסד בלתי רלבנטי ומזיק זה
למה לא המדרשה ללשון למה מילה לועזית... מזמן מדובר בגוף שנאמן לאג'נדות פרוגרסיביות ולא לשפה והמורשת העיברית