תערוכת הצילומים ייחודית בשם "פנים ואחור" תוצג מחר (ב') יום השואה במשכן הכנסת במהלך טקס יום השואה המסורתי, "לכל איש יש שם". התערוכה מוצגת ביוזמת מכון 'שם עולם' העוסק בחקר, חינוך והנצחת השואה.
בתצוגה יוצגו לראשונה תמונות חלקן מזעזעות שצילמו חיילי הוורמאכט, הצבא הסדיר של המשטר הנאצי במצלמות אישיות בימי כיבוש מזרח פולין וימי מבצע ברברוסה, ובהם מתועדים החיילים כשהם מבזים ומשפילים יהודים באופן מחליא. צילומים אלו "שואבים" את הצופה אל נקודת מבטו של החייל הנאצי ומאפשרים כניסה מזעזעת אל תוך עיניו.
אלא שזהו רק מימד אחד של התמונה שתוצג בתערוכה. בצדם האחר של הצילומים כתבו הגרמנים בכתב ידם אמירות אנטישמיות כ"מזכרת" כדוגמת: 'פושעים יהודים', 'יהודים בעבודתם', 'התפוצצות בתי כנסת' והשפל מכולם: 'יהודים מתים'. לצד התמונות והכותרות של חיילי הוורמאכט שמבטאות את כל צדדיה של התמונה, מלפנים ומאחור, יוצגו גם ציטטות מתוך זכרונותיהם של יהודים שהיו בלב התופת ושרדו.
התערוכה מהווה תיעוד מצולם אחרון ויחיד של יהודים שחיו בעיירות הקטנות ולא היה להם כל תיעוד: העיירות שדליץ, קוצק, ראדום, חלם וסביבתן, ונרצחו בתקופת השואה. בניגוד לעיירות הגדולות כדוגמת ורשה, לודז' ולבוב בהן תועדו היהודים בדרכים רבות, היהודים בעיירות אלו כמעט ו"אבדו" בתהום הנשיה וצילומים אלו הם היחידים שמספרים לראשונה את סיפורם בתקופת השואה. החיוך והצחוק, ועמם מבטי הייסורים והכאב, שולחים לנו מהם דרישת שלום אחרונה. למרבה ההפתעה, דווקא הרוצחים הנתעבים שרצו בהשמדתם של היהודים- היו לאלו שהנציחו אותם.
אחרי מותם של החיילים התגלו האלבומים הללו על-ידי בני משפחותיהם של חיילי הוורמאכט, ואלו הועברו לתיעוד והנצחה בארכיון השמור של מכון 'שם עולם'.
יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר: "זיכרון השואה, דווקא בחלוף השנים, הופך למשימה לאומית בעלת חשיבות עליונה. הכנסת, ככל שתוכל, תבקש להרבות בפעילויות זיכרון ואירועי הנצחה". ראוי להזכיר כי ביום השנה הבינלאומי לשחרור מחנה אושוויץ בינואר השנה, שלחה הכנסת לטקס ההנצחה באושוויץ משלחת חסרת תקדים בהיקפה בה השתתפו קרוב למחצית חברי הכנסת, שרים ואישים רבים נוספים.
הרב אברהם קריגר אמר היום: "תמונות אלו שצולמו במצלמותיהם האישיות של חיילי וורמאכט נותנות לנו הצצה ייחודית אל תוך זווית עיניהם של חיילים נאצים במהלך אחת מהתקופות החשוכות בהיסטוריה. מדובר באחד מהתיעודים היחידים של הקהילות הקטנות בפולין שהושמדו במהלך השואה וכמעט ואבדו בתהום הנשייה. באמצעות המצלמה האישית הצופה נשאב אל תוך עיניו של הקצין הנאצי ורואה את הזוועות מנקודת מבטו של הרוצח. זוהי פרספקטיבה מרתקת ומזעזעת כאחד."
שער הגטו העתיק בלובלין – תמונה שצולמה בשנים 39-40 שחייל צילם את הגטו היהודי העתיק בלובלין, זהו שער הכניסה. המצולמים בתמונה זו אינם יהודים. שכונה יהודית עתיקה (הגטו העתיקה) שבשנת 40 הוצאו כמעט כל היהודים מתוכה מלבד בית יתומים יהודי אחד שהמשיך לפעול בה.
על מדרגות ישיבת חכמי לובלין, חייל גרמני שצילם חבורת זמר צוענית שניגנה לעוברים ושבים מחוץ לגטו. ישיבת חכמי לובלין היתה המוסד היהודי המוכר ביותר באותה עת ונזנחה מאחר וכל היהודים נדחקו לגטו ותלמידיה נשלחו לעיירה שלהם. מקומת של התלמידים החכמים "נתפס" על ידי נגנים צוענים.
שריפת בית הכנסת בעיירה החסידית קוצ'ק – בתמונה משנת 1941 רואים את בית הכנסת היהודי עולה בלהבות. לתמונות אלו צורפו תמונות בהן מתעד החייל הגרמני איסוף מצבות מבית העלמין בקוצ'ק ככל הנראה למטרות בניה או סלילת כביש. התופעה של הצצת בתי כנסת בפולין היתה מוכרת אין תיעוד ותמונות שלה, המיוחד בתמונה זו שהיא מתעדת את האש היוצאת מתוך המבנה.
הגרמנים משתעשעים עם ילדים יהודים כשמצווים עליהם להצדיע במועל יד בגטו מלאווה – בתמונה זו העמידו החיילים הגרמנים את הילדים היהודים וכופים עליהם להצביע להם במועל יד. הילדים עצמם מחייכים, לפעמים לא מבינים כמה הם כלי משחק ואין להם בעצם ברירה אחרת אלא לשתף פעולה.
מתקן הבראה\החלמה לחיילים גרמנים – הגרמנים הביאו אליו יהודים שינקו את הרכבים שלהם ועוד תפקידי שירות נוספים (תפקידים לצורך השפלת ודיכוי היהודים) בתמונות אלו מסתמנת תופעה שנלקחו לתפקידים לא גברים חסונים וחזקים אלא גברים חלושים, שעבודה שכזו תשפיל את מעמדם. לא ידוע היכן היה המתקן. לדברי מנהל מכון שם עולם, הרב אברהם קריגר – המידע שבידינו לא תמיד מלא כיוון שאנחנו נעזרים במה שכותבים החיילים הגרמנים בגב התמונות. לעיתים הם כותבים היכן הם צילמו את התמונה ולעיתים לא ולעיתים אנחנו מזהים את התמונות על פי מה שמוכר לנו.
תחנת הרכבת המרכזית בוורשה – (מאוד דומה למציאות כיום של המקום). החיילים צילמו כמו תיירים וזהו התוקף והזוית המיוחדת להתייחס לצילומים הללו שמגיעים רובם באופן אקראי.
תמונות מגטו ורשה – תמונות מהרחובות. ישנן מאות תמונות של הרחובות היהודים בגטו ורשה. התופעה חשובה ונותנת לנו היכרות ופן נוסף ללמוד על חיי היומיום בגטו. בחלק מהתמונות הצלמים מתמקדים בדמויות, באופן טבעי רבות מהתמונות מצלמות מצבים של אנשים במצב לא קיצוניים.
הלווית ילד יהודי- מקום לא ידוע – עיירה קטנה בפולין, שלא היה בה גוף שטיפל בסידורי קבורה. החיילים נקלעו למסע לוויה מאולתר שאיננו נעזר בגופים רשמיים שככל הנראה הפסיקו להתקיים בעיירות הקטנות יותר. משפחת הילד היא שהתארגנה ולקחה את בנם בידיים לקבורה. תמונה זו היא משנת 1941.
צילום מתוך מכונית של יהודים – החייל יושב ברכב ועובר בכפר יהודים, מסתקרן ומצלם את היהודים החולפים על פניו. תמונות אלו מדגישות את האקראיות שבצילום של החיילים הגרמנים. ראוי לציין כי אלפי התמונות שנאגרו בשם עולם מידיים גרמניות מביאות בפנינו מקומות לא מוכרים או עיירות קטנות שלא צולמו תמונות פרופגנדה רשמיות של המשטר הנאצי. מדובר בחיילים שצילמו מראו שנקרו בדרכם. חיילי הוורמאכט לא פעלו נגד היהודים ולכן היהודים מצידם פחות חששו לגשת למכונית.
עבודות כפייה בקראקוב – אנחנו רואים סדרה של 3 תמונות, רואים את אותם אנשים ב-3 מצבים שונים כשחיילים גרמנים מפקחים על עבודות הכפייה. חשוב לציין כי חלק לא מבוטל מהתמונות מגיעות בסדרות, מדובר במעין "מציצנות" של החיילים הגרמנים שצילמו מכל מני כיוונים שונים ובמשך תקופות ארוכות, ועקבו אחרי תהליכים וכן מאפשרים לנו כיום הסתכלות רחבה על כל מיני סיטואציות בחייהם של היהודים המתועדים.
חייל גרמני מצטלם עם יהודי – מדי פעם נתקלו החיילים הגרמנים ביהודי שמראהו תואם את שטיפת המוח של הנאצים. כשהם נתקלו בדמויות ססגוניות הם מיהרו להצטלם לידם ולהראות את הגזע הארי ליד הגזע הנחות
חיילים גרמנים מחריבים בית קברות באזור ז'שוב – לעיתים ניצלו הגרמנים את המצבות כחומרי בניה. אנחנו מכירים את ההליך הזה על ידי מסמכים ובאמצעות התמונות אנחנו רואים כיצד התרחש בפועל . לעיתים שחררו מכרזים לקבלנים פולנים שיזכו "להחריב" את המצבות ולהשתמש בהם כחומר בנייה.
עבודות כפייה בראדום – עיר במרכז פולין. ניתן לראות את המרחב הטריטוריאלי שבו תיעדו החיילים הגרמנים את המשטר הנאצי. לתמונה זו צורפו כמה תשלילי תמונות שלא הודפסו. החיילים לפעמים שמרו את מקור התמונות.
תמונה מגטו ורשה – במקרים כאלו אנחנו משערים כי מדובר בתמונה מבוימת. ניתן להניח שהחיילים הגרמנים נתקלו בבית כנסת, וציוו על היהודים להצטלם.
תמונות כלליות של החיילים הגרמנים – היו שמים באלבום את תמונותיהם שלהם לצד תמונות היהודים. ניתן להבין כי מדובר באלבום פרטי
קונסקי – במהלך הפלישה לפולין, הצלמת נלי ריפנשטאהל הייתה בעיירה קונסקי בזמן ש-30 אזרחים הוצאו להורג שם כנקמה על מרד שביצעו לכאורה בחיילים גרמניים. לפי ספר זכרונותיה, ריפנשטאהל ניסתה לעצור את המתרחש אך חייל גרמני זועם איים עליה באקדח שיירה בה במקום. היא טענה כי לא ידעה שהקורבנות היו יהודים. בתמונה זו רואים את הבניין שלידיו נורו היהודים למוות
תמונה מהביקור של היטלר בעיירה





















מה דעתך בנושא?
1 תגובות
0 דיונים
אבי
12:37 28.04.2014שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר