ביום הזיכרון הזה, כשהלב הלאומי פצוע ומדמם, הראל סקעת מביא אל המסך את הסיפור של ישראל 2024. שירו החדש, "נקום", שנכתב במהלך ימי הלחימה יחד עם שלום מיכאלשווילי, עומרי קסטן ואור מילשטוק, הוא הרבה יותר מעוד בלדה; הוא המנון של געגוע המנסה להיאחז באמונה שיבואו ימים טובים יותר.
הפרויקט נולד בשיתוף ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, ובמרכז הקליפ עומדות שבע משפחות שאיבדו את עולמן – את אבותיהן. הרגעים הקשים ביותר מתרחשים כשילדי המשפחות כותבים מכתבים אישיים לאבות שלא יחזרו, ומשלחים אותם לשמיים על גבי בלונים.
סקעת, שנפגש עם האימהות והילדים במהלך הצילומים, הפך לשותף פעיל לרגעים של זיכרון וכאב, אך גם לכוח של חיים.
"המפגש עם הילדים לימד אותי על כוחה של אופטימיות בתוך אובדן כל כך גדול," משתף סקעת. "למרות הכל, הם בוחרים באהבה ובתקווה – וזהו למעשה הסיפור הישראלי של כולנו."
במילים ולחן שמצליחים לגעת בנימי הנפש הכי עדינים, "נקום" מזכיר לנו שגם מתוך השברים הגדולים ביותר, הבחירה שלנו היא תמיד לקום ולהמשיך – למענם, ולמען המחר.
תגובות