יאיר לפיד איננו פוליטיקאי צעיר או חדש, למעשה הוא כבר במערכת הפוליטית הישראלית כבר כמעט עשור, ומפלגת "יש עתיד" שהוקמה על ידו הצליחה, במקום שרבות ממפלגות מרכז נכשלו בעבר.

לפיד למד מטעויות עבר (בין היתר של אביו, יו"ר שינוי טומי לפיד) והשכיל לבנות מנגנוני שטח חזקים ואחיזה גם בשלטון המקומי, ובכך הצליח בהחלט לבסס את מעמדו על המפה הפוליטית.

לאורך השנים ניכר היה שהוא מנסה למצב את עצמו כדמות של "המרכז" הציוני, כזה שאומר את כל המסרים הנכונים, הדעות "המקובלות", עם משפטים שלא ברור האם באמת נכתבו על ידו או נלקחו מחוברת של איקאה.

לזכותו, אומרים תומכיו, הוא לא רודף כבוד או שררה, והעובדה שהוא הסכים פעם אחר פעם לוותר על הובלה או תפקידים לטובת מה שהוא רואה כנכונים.

הראייה – החיבור למיזם "כחול לבן" שהעניק לגנץ את הבכורה למשך שלוש מערכות בחירות, וגם ההתנתקות ממנו לאחר הקמת ממשלת הרוטציה עם נתניהו לפני שנתיים.

לפיד וגנץ בימי "כחול לבן" המאוחדת (צילום: הדס פארוש/פלאש 90)

בסיעות השמאל זוכרים לו גם את ההחלטה שלא לתקוף אותם בבחירות 2021, בזמן שהוא אולי משלם במנדטים, על מנת שלא להפיל את הגוש מתחת לאחוז החסימה.

והשיא, הענקת הרוטציה על ראשות הממשלה לנפתלי בנט. בעוד לפיד מחזיק ב-17 מנדטים, הוא הסכים לתת לבנט עם 6 מנדטים, וזאת במטרה להבטיח את הקמת "ממשלת השינוי".

אז האם כל זה מוכיח את מנהיגותו, או שמא להפך – את חוסר הרצון שלו באמת להוביל?

מה המסר האמיתי של לפיד?

לפיד מחזיק בתפקיד שר החוץ והתואר "ראש הממשלה החליפי" של מדינת ישראל. לכאורה הפסגה הכי גבוהה שלו עד כה, לפחות עד שהוא אמור להתיישב על כיסא ראש הממשלה האמיתי אי שם באוגוסט 2023 (או אפילו לפני).

רק שבשנה החולפת לפיד מתעקש לשדר מסר הפוך, כאילו חובר הבנה של מקומו הפוליטי וההיסטורי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

לפיד במסדרונות הכנסת, ארכיון (צילום: בנצי רובין)

אחד המאפיינים הבולטים לכך, הוא כבר ביחס של לפיד לנושא הקורונה, שם התגלה שוב ושוב כי הוא לא לוקח חלק בקבינט המיוחד בנושא, עד שאפילו יזמו את שינוי החוק והורידו את חובת ההשתתפות שלו.

לא רק שלפיד לא נבהל מהביקורת, הוא אף ממש הצדיק את המהלך שלו: "אין לי צורך להיות שם, רצוי שהוא יהיה מצומצם ככל הניתן ורלוונטי ככל שזה אפשרי".

והנה השבוע התברר שוב, את הצורה שלפיד תופס את מקומו. בזמן שישראל בגל טרור, ומצב מדיני ופוליטי רגיש, שר החוץ של מדינת ישראל המריא לחופשה פרטית בספרד.

כן כן, בזמן שהמערכת המדינית מתמודדת עם משבר חריף סביב סוגיית הר הבית, המלחמה באוקראינה עדיין משפיעה על הזירה העולמית, ולאור החשש מהמשך גל הטרור, לפיד מצא לנכון לנפוש בחו"ל.

בנט ולפיד בכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90)

רק ביום שלישי יצאה הודעה מטעמו ש"לפיד החליט לקצר את חופשתו וישוב לישראל", וזאת כמה ימים אחרי תחילת המתיחות בירושלים, כשהזירה המדינית נפיצה בצורה קיצונית.

לא ברור כיצד מי שאמון על יחסי החוץ של ישראל, נחשב מס' 2 בהיררכיה הממשלתית, ועתיד להיות ראש הממשלה ה-14 של המדינה, מרשה לעצמו להמריא לחופשה פרטית.

מה האזרחים אמורים להבין?

בחודשים האחרונים, לפיד כבר עורר סערות סביב חופשות בחו"ל, בין היתר ששהה בדירה של חברים בפריז מבלי לקבל את הסכמת ועדת ההיתרים מראש.

ברקע גם נמצאים עובדי משרד החוץ, המשרד של לפיד עצמו, שמשוועים לעזרה בתנאים ושכר, בינתיים ללא נקיפת אצבע של לפיד לטובתם.

כמו בעבר, גם השבוע לפיד ממשיך להוכיח שהוא לא מבין את כובד המשקל של האחריות על כתפיו, ולא לכל דבר יש תירוץ מתקבל על הדעת.

לפיד עם חברי סיעת יש עתיד (צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90)

דווקא כעת שנראה שהממשלה קרובה ליפול, ועולה הסיכוי שבקרוב הוא ימונה לראש ממשלת המעבר, אולי כדאי שסוף סוף לפיד יפנים שהוא כבר לא נער הפוסטר של ידיעות או חדשות 12, והוא אחראי על אזרחי ישראל.

והמשמעות של אחריות – לשדר לאותם אזרחים שאתה לא מזלזל במשרה שאתה נושא.