מאחר ואריק שרון, כאיש ציבור, מהוה עד היום דוגמה שלילית ביחס לארץ-ישראל, גם בשעה זו אתייחס לאריק הבוגד, אריק המגרש, אריק האכזרי. את הדברים הטובים אשאיר לעדר החנפנים.

אז מעבר לגרוש האכזרי שגרש אותי ועוד אלפים מסיני וחבל ימית, ומעבר לגוש שעשה בגוש קטיף וצפון השומרון וההכשר שנתן לבגידת קעמפ דיווד ועוד ועוד, אספר כאן סיפור שמעולם לא פורסם.

אחרי הגרוש מסיני, סמו הכהניסטים כמטרה לרדוף ולמרר את חיי אריק שרון בכל אירוע שהשתתף. רדפו וזעקו לעברו: 'בוגד, הרסת את ימית'. ולשרון לא היה מנוח. כשהשמאל רדף אותו על לבנון, אריק שלח אליי מס שליחים שהוא מעוניין להיפגש. כמובן שסירבתי לפגוש את הבוגד.

יום אחד הגיע לשכני הלל הורביץ וביקש ממנו שיקרא לי, ואני סירבתי להגיע. אז שלח אריק את הלל נועם ארנון ורונן כהן שילחצו עלי רק לבוא ולשמוע אותו.

"תגידו לאריק שיש דבר אחד שישכנע אותי לפגוש אותו", אמרתי להם. "אם יפרסם מאמר בעיתון ובו יצהיר שטעה כשגרש יהודים מימית, ויתחייב שלא יחזור על פשע דומה".

לאחר שאריק קיבל את התנאי, מאחר והייתי במעצר בית 3 שנים ושוטרים שמרו על הבית של הורביץ כדי לאבטח את שרון, יצאתי מחלון ביתי וטיפסתי דרך חלונו של הורביץ, כדי לפגוש את שרון (שנים רבות אח"כ היה מתלוצץ שרון על הכניסה מהחלון).

02

אריק, שהיה עסוק בחיסול עוד מגש סנדוויצ'ים הרים את ראשו מהמגש ואמר "טעיתי שפיניתי את הישובים בימית. עד מתי תרדפו אותי? מתי תפסיקו?". עניתי לו: "כשתפרסם שטעית ולא תחזור שוב על הטעות הזאת".

אריק השיב: "אני מסכים. בקרוב תשמע ממני".

חודש לאחר-מכן, קיבלתי טלפון: "שלום זה אריק. מחר המאמר שרצית יתפרסם ב'מעריב'". ההבטחה קוימה.

יצרתי קשר עם אנשי כ"ך, וביקשתי שיפסיקו את ההתקפות על אריק. חודשים לאחר-מכן, הגיע אריק להודות לי שהכל פסק, תוך שהוא אומר בהתפעלות "יש לך ממש חיילים, הכל נפסק מיד".

עניתי לו שבאותה מידה ההטרדות עלולות לחזור.

אריק שרון הפר גם הבטחה זו, ושוב בגד. הוא ייזכר לדיראון עולם בספר הבוגדים בעם ישראל.