נפרדים מ-2021: האירועים הגדולים שעברו עלינו - סרוגים

נפרדים מ-2021: האירועים הגדולים שעברו עלינו

רגע לפני סיום השנה האזרחית, כתבי סרוגים מסכמים את האירועים הגדולים שעברו עלינו בארץ ובעולם. אסונות, מהומות, חילופי שלטון וגם רגעי שמחה - אלו הדברים שנזכור מ-2021

נפרדים מ-2021: האירועים הגדולים שעברו עלינו
  (תמונות: Johnny Silvercloud, A.RICARDO, Shutterstock / Olivier Fitoussi, Yossi Aloni /Flash90. עריכה: ניסים פרץ\סרוגים)

6 בינואר: הפריצה לקפיטול

השנה חווינו בשידור חי אירוע שעדיין בלתי נתפס שאכן ראינו במו עיננו.

לאחר קמפיין ארוך חודשים להביא לדה-לגיטימציה לתוצאות הבחירות בהן הפסיד, שלהב טראמפ את מעריציו בהפגנת ענק מול הבית הלבן ושכנע אותם לצעוד לקפיטול בניסיון למנוע את אישור האלקטורים שהתבצע באותו הזמן על ידי סגן הנשיא מייק פנס. אירוע שהיה מאשר סופית את הניצחון של ביידן.

ההשתלטות על הקפיטול (צילום: שאטרסטוק)

במהירות מביכה השתלטו תומכי טראמפ על בניין הקפיטול, מהירות שספק אם הייתה אפשרית במקרה ורוב המפגינים היו שחורים. האבטחה הייתה דלילה ולא מספיקה, והתחקירים אחרי האירוע הוכיחו זאת. התמונות המזוויעות זכורות לכולנו, הסמל הדמוקרטי האמריקאי הגדול, לכאורה מובילת הלפיד של הדמוקרטיה בעולם (לפחות בעיני עצמה), נחטף על ידי תומכי נשיא יוצא, בניסיון נואש לא להכיר בהפסד לנשיא הנכנס.

בסופו של דבר, ניסיון ההפיכה הזה לא צלח, אבל 5 אנשים קיפחו בחייהם. טראמפ ספג הליך הדחה (נוסף), ממנו הצליח להינצל ימים לפני שסיים את התפקיד בחרפת האירועים. בשורה התחתונה, ביידן הוא נשיא ארה"ב, אבל טראמפ הצליח להנחיל להמון אנשים בראש את תאוריית הקונספירציה לפיה "גנבו לו את הבחירות", והוא עדיין נתפס כמועמד המוביל לרוץ שוב ב-2024.

(מתי ברנהרט)

20 בינואר: השבעת ג'ו ביידן כנשיא ארה"ב

אחרי מערכת הבחירות הסוערת והאירועים הדרמטיים סביב תוצאותיה, טקס ההשבעה של ג'ו ביידן נערך ב-20 בינואר והיה שונה מכל מה שאזרחי ארה"ב התרגלו אליו בשנים האחרונות. מגבלות הקורונה הובילו לכך שההשבעה התקיימה בלי קהל שפוקד את מדשאות הקפיטול, וגם הצעדה המסורתית ברחובות וושינגטון בוטלה. גם הנוכחים בטקס היו שונים מהסטנדרט: הנשיא היוצא דונלד טראמפ בחר להחרים את הטקס, ואת מקומו של הסגן מייק פנס תפסה לראשונה אישה – סגנית הנשיאה קמאלה האריס.

למרות החשש הנרחב מהתפרעויות אפשריות, ההשבעה עברה בשקט וללא אירועים חריגים (מלבד אולי התמונה המפורסמת של ברני סנדרס, שהפכה אותו לכוכב רשת בימים שאחרי הטקס). נאום הבכורה אמנם לא סיפק מופע מלהיב כמו נאומיו של דונלד טראמפ, ולא עורר גאווה לאומית כמו הטקסטים של ברק אובמה – אבל אחרי מערכת בחירות שלמה שבה נשמעו חששות על כך שביידן בן ה-79 לא יהיה מסוגל לתפקד כנשיא, הוא הצליח להוכיח שהוא ממש לא הולך להיות "סליפי ג'ו".

בשנה שעברה מאז כניסתו לבית הלבן, נראה כי השקט שאפיין את ההשבעה ממשיך לאפיין גם את ההתנהלות של ביידן כנשיא. הישגים משמעותיים עדיין אין, אבל גם סערות פוליטיות כבר לא מתעוררות על בסיס שבועי כפי שהיה עם טראמפ. המבחן הגדול של ביידן יגיע בשנה הבאה, כאשר ייגש לבחירות האמצע ויראה האם הדמוקרטים ישמרו על שליטתם בקונגרס – או שמא הכח יעבור חזרה לרפובליקנים. מה יקרה עד אז? נראה במהלך 2022.

(אוריאל בארי)

מרץ: בחירות 2021

בתאריך 23 במרץ 2021, אזרחי ישראל צעדו בפעם הרביעית תוך שנתיים לקלפיות והפעם בשלהי הגל השלישי.

למרות היערכות יוצאת דופן של ועדת הבחירות המרכזית שכללה קלפיות מבודדים וחולים, אוטובוסים שהוסבו לקלפיות ניידות ואמצעי מיגון והגיינה חסרי תקדים – החשש נותר כי "פייק ניוז" ירתיע מצביעים, כך שלצד המיאוס הציבורי מבחירות נוספות, אחוזי השתתפות יהיו נמוכים.

קלפי מבודדים (צילום: אוליביה פיטובי/פלאש 90)

בתום יום ההצבעה, בו השתתפו רק 67% מבעלי זכות ההצבעה, הנמוך ביותר מאז 2013, מדגמי ערוצי הטלוויזיה הראו שוב שהמערכת הפוליטית נשארת תקועה וללא הכרעה ברורה בין תומכי נתניהו למתנגדיו.

יידרשו עוד כמעט שלושה חודשים של משא ומתן פוליטי רווי ספינים, מלחמה מול חמאס ומהומות מבית, עד שתוקם ממשלת רוטציה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד.

(בנצי רובין)

אפריל: אסון הר מירון

אחרי שבשנה הקודמת, הילולת הרשב"י הייתה סגורה לציבור בגלל מגבלות הקורונה, עשרות אלפי מתפללים נהרו להר מירון כדי לקחת חלק באירוע הדתי הגדול בישראל בל"ג בעומר.

הסמיכות לשבת, הוביל ללוח זמנים דחוק של הדלקות המוניות אחת אחרי השנייה, כאשר ההמונים נדחקים להיכנס ולצאת בשבילים הצרים של המתחם, ולקראת השעה 01:00, לאחר ההדלקה של "תולדות אהרון", שביל היציאה לא עמד בעומס, וכתוצאה מהדוחק ובעיות הנדסיות, מאות נרמסו במורד המדרגות, ויצרו מפולת אנושית.

נקודת האסון במירון (צילום: דוד כהן/פלאש 90)

עד שהמארגנים וכוחות החירום קלטו את המתרחש, הקטסטרופה כבר היה בלתי נמנעת, ובסופו של אותו יום נורא נספרו 45 הרוגים ועוד 145 פצועים, במה שהפך לאסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה.

עוד באותו נושא

האסון במירון: כך נראו רגעי האימה, דקה אחר דקה. צפו


45

באופן רשמי, הזעזוע הלאומי מהטרגדיה, חידדו את הצורך להסדיר את האירועים ההמוניים והוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אך השאלה שנשארה פתוחה, היא האם גם יילמד הלקח בהתנהלות בתוך המגזר החרדי, והיחס להחלטות של רשויות המדינה. 

(בנצי רובין)

יוני: השבעת הממשלה החדשה

אם רק נתניהו היה יודע בשנת 2005 ששני הצעירים השאפתניים אותו הוא התחיל להעסיק בלשכתו, נפתלי בנט ואיילת שקד, עתידים 16 שנים מאוחר יותר להביא להדחתו, כנראה שהוא היה פועל בצורה שונה ואולי כל ההיסטוריה הפוליטית הייתה משתנה.

ב-13 ביוני 2021 קם דבר בישראל – הכנסת הצביעה ברוב דחוק של 60 חברי כנסת בעד הקמת ממשלת בנט-לפיד, שהביאה לסיום שלטון תריסר השנים של בנימין נתניהו.

המראה הבלתי ייאמן של בנט מתיישב בראש שולחן הממשלה במליאת הכנסת, כשסביבו תמר זנדברג, מרב מיכאלי ועיסאווי פריג', עדיין מצליחה להדהים רבים גם חצי שנה אחרי הקמתה, ובאופן אולי מפתיע, הקואליציה הצרה והמגוונת בהיסטוריה הישראלית מצליחה לשרוד את המהמורות שבדרך.

(בנצי רובין)

יולי: אולימפיאדת טוקיו

זו הייתה אולימפיאדה מוזרה מאוד. לראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים, היא נערכה ללא קהל, בשל מגבלות הקורונה, וזאת לאחר שנדחתה בשנה מהמועד המקורי. אלפי הספורטאים שהתאמנו כל החיים לרגע הזה, נאלצו להתחרות מול יציעים ריקים, במה שהוריד מהחוויה האולימפית.

בגלל המגבלות, ואולי בשל השנתיים הלא-רגילות האחרונות, גם ההישגים הספורטיביים, היו יחסית פושרים. לא ראינו שיאי עולם נשברים בכמויות בבריכה או באצטדיון האתלטיקה, כפי שהתרגלנו באולימפיאדות קודמות. בשל כך, הדרמה עברה דווקא לסיפורים האנושיים. המתעמלת האמריקנית סיימון ביילס שקרסה נפשית במהלך התחרות, ונאלצה לפרוש כשהיא משאירה את הנבחרת שלה לוותר על הזהב. זה הסיפור שיזכרו מאולימפיאדת טוקיו 2020.

סימון ביילס (צילום: שאטרסטוק)

ויש גם את הנקודה הישראלית: 4 מדליות, 2 זהב ו-2 ארד הן הישג מצוין לישראל, שהיה יכול להכפיל את עצמו, עם עוד קצת ריכוז ומזל בג'ודו. כבר ביום התחרות הראשון, אבישג סמברג זכתה בארד. שתי מדליות באולם ההתעלמות הן הישג שספק אם יחזור על עצמו מתישהו, ושתי מדליות זהב הן חלום שהפך למציאות. ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם הוכיחו שלישראל יש מה למכור גם מחוץ לג'ודו ולשייט. מדליית הארד הקבוצתית בג'ודו הייתה סיום מתוק של שבוע מאכזב על המזרן.

(אריה יואלי)

אוגוסט: השריפה בהרי ירושלים

כמעט שבוע התחוללה השריפה שפרצה בהרי ירושלים בקיץ האחרון. היא אחת הגדולות שנראתה באזור ירושלים. על פי הערכות, קרוב ל-14,000 דונם נשרפו, יישובים רבים פונו מיושביהם וכבישים מרכזיים נחסמו.

בית החולים הפסיכיאטרי 'איתנים' פונה על חוליו והצוות הרפואי שלו והייתה היערכות לפינוי בית החולים הדסה עין כרם בירושלים. רב פקד דדי שמחי העריך כי עלות מבצע הכיבוי עומד על 34 אלף מיליון ש"ח. הממשלה הקצתה למעלה מ-60 מיליון ש"ח לשיקום נזקי השריפה.

השריפה בהרי ירושלים. (צילום: אריאל קדם רשות הטבע והגנים)

השריפה הזו תפסה את ממשלת בנט בחיתוליה, היא הייתה אולי האתגר המרכזי של הממשלה הנכנסת, בצד הקורונה שעוד לא הוותה התפרצות משמעותית.  פתאום עמר בר לב היה צריך להגיע לשטח כשר לביטחון פנים, נפתלי בנט כראש ממשלה ותמר זנדברג כשרה להגנת הסביבה. כל הפיקוד, ששנים התרגלו שנתניהו ושריו חולשים עליהם באירועים הללו השתנה.

ראש הממשלה ושר הבט"פ בחפ"ק השריפה קובי גדעון/ לע"מ

השריפה הזו גם הייתה המשך לשריפות הענק שפקדו את העולם כולו והיא פתחה שיח עמוק על משבר האקלים שהתעצם לאחר מכן בוועידת גלזגו השנה. במקרה הזה, הוכח כי השריפה הייתה כתוצאה מהצתה לאומנית נפשעת, למרות שזה לא סותר את תנאי היובש שהובילו לכך שזה יוליך את האש לנזק כל כך אדיר.

(אור יזרעאלי)

ספטמבר: הבריחה מכלא גלבוע

לא הפעם הראשונה: השנה נקלענו למצב חריג של בריחת מחבלים מורשעים מכלא בישראל. סיפורי הבריחה מהכלא דרך מנהרה מרגישים תמיד כמו תסריט מתוך סרט הוליוודי, או במקרה הרע דרמה אמיתית שהתרחשה בבית כלא במדינה שלישית. אבל האמת, שבריחות מהכלא קיימות גם בישראל, כבר יותר מ-50 שנה. מקרה בריחת המחבלים העלה שמות מן העבר כמו צבי גור והרצל אביטן.

צפו ברגעי תפיסת שני המחבלים האחרונים

ברקע הבריחה מכלא גלבוע, התעוררו הדים רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית: החל מעיתונאי 'הארץ', גדעון לוי שכתב על המחבלים: "ששת הנועזים בחרו בדרך ההתנגדות האלימה והאכזרית לכיבוש. אפשר להתווכח על יעילותה מול ישראל החזקה והחמושה, אבל אי אפשר להטיל ספק בצדקתה", שזכה לתגובה מעיתונאי הארץ נוסף, ג'וש בריינר, שהשיב לטענותיו של לוי בטור משלו, בו כתב: "מתי חצה לוי את הקו שבין ביקורת חריפה וצולבת על הכיבוש, על שליטה בעם אחר, על טעויות מזעזעות של חיילים או אלימות בלתי נסלחת, לבין שיר הלל עקיף לרוצחים?".

גדעון לוי (צילום: תומר נאומברג\ פלאש90)

דרך ויכוח הרשת בין עירית לינור לח"כית מרב בן ארי, בו בן ארי טענה לאחר קריאת הפוסט של לינור כי "אני כן מציעה שנשים אחרות שבאמת לא מבינות בנושא פשוט לא יעשו לנו נזק, בטח בכתיבת פוסטים שנראה כאילו יצאו מאיזו מערה או סתם מעל עץ אקליפטוס".

עוד באותו נושא

מפקד כלא גלבוע: "סומנתי על ידי נציבת שב"ס"

אך לא רק ציוצים והאשמות נזרקו לחלל האוויר: בתגובה לפרסום תנאי הכליאה של המחבלים, ח"כ אורית סטרוק הודיעה כי היא פועלת לקידום חוק איסור פינוק מחבלים, אשר לדבריה נמצא בשלבי הכנה אחרונים.

ארבעה מתוך ששת המחבלים נתפסו בעיצומו של יום השבת, כאשר רובנו סעדנו או כססנו ציפורניים סביב השולחן. בין ארבעת המחבלים הראשונים שנתפסו היה זכריא זביידי, מפקד גדודי חללי אל-אקצא לשעבר, שתמונתו רצה ברשת תוך יצירת מימז רבים בישראל, בעוד אצל הפלסטינים היא הועברה שיפוצים ופוטושופ – כשזביידי נראה מחייך. לאחר לכידת שני המחבלים הראשונים נורתה רקטה מעזה. בתגובה, צה"ל תקף ברצועה.

(מרים אגדי)

אוקטובר: התקלה בוואטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם

אין ספק שהרשתות החברתיות שינו לחלוטין את חיינו בשנים האחרונות, כשהן משמשות אותנו בכל מקום ולצרכי עבודה, פנאי, ועוד. זו בדיוק הסיבה שתקלת הענק שהובילה להשבתה מוחלטת של שלושת הרשתות המובילות – וואטסאפ, פייסבוק, ואינסטגרם – הותירה את העולם בהלם, כשרבים לא ידעו מה לעשות עם עצמם.

האירוע החל ב-4 באוקטובר, סמוך לשעה 18:30 בערב (לפי שעון ישראל) – כשמשתמשים רבים גילו שהם לא יכולים לשלוח או לקבל הודעת בוואטסאפ, להעלות פוסטים בפייסבוק או לעדכן את הסטורי באינסטגרם. רבים עברו במקום זאת לטוויטר ולאתרים אחרים כמו יוטיוב ואמזון, שדיווחו בעצמם על האטות בשל עומס המבקרים החריג. רק אחרי כ-6 שעות, במהלכם עובדי פייסבוק נאלצו לפרוץ לתוך מטה השרתים באמצעות מסור חשמלי, התקלה סודרה והחיים הדיגיטליים חזרו לשגרה.

עוד באותו נושא

פייסבוק מסבירה: זה מה שגרם לתקלת הענק ברשת

אז מה הוביל לתקלה? מחקירת האירוע עלה כי היה כשל בשרתי ה-DNS של חברת פייסבוק, המשמשים כמערך המתפעל בסיס הנתונים של האתר ולמעשה מאפשרים לדפדפן למצוא את כתובות האינטרנט של האתרים השונים ברשת. כתוצאה, משתמשים שהקלידו את כתובת האתר של פייסבוק, אינסטגרם או וואטסאפ לא יכלו לפתוח את האתר, מכיוון שה-DNS לא תרגם את השם לכתובת ה-IP המשוייכת לאתר.

האירוע הזה הוביל ל"אפקט דומינו" כלל עולמי, שהותיר את העולם "מנותק" ל-6 שעות ארוכות – שנחשבות כנצח בעולם הטכנולוגיה המהיר של ימינו. מדובר בתקלה השנייה באורכה ברשתות החברתיות, ורבים מעריכים שההחלטה של חברת פייסבוק לשנות את שמה ל"מטא" קשורה בחלקה לרצון לעצב מחדש את תדמית החברה, אחרי הסערות סביב פרטיות המידע של המשתמשים וגם התקלה הנוכחית. נקווה שדברים כאלה לא ישובו על עצמם בשנה הבאה.

(אוריאל בארי)

נובמבר: מעצר הישראלים בטורקיה

טורקיה היא אחד היעדים הפופולריים של ישראלים לביקור בחו"ל, שילוב של חופשות זולות, תודעת שירות גבוהה, ותרבות מרתקת. אבל השנה נזכרנו בדבר אחד, שאסור אף פעם לשכוח – בסופו של דבר, מדובר במדינה אוטוריטרית ודיקקטטורית.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: מוסטפא קיראזלי/שאטרסטוק)

שני הישראלים כזכור, נעצרו על הפשע הכבד של "צילום בית הקיט של ארדואן", וטענו נגדם בחשד לריגול. הזוג נטלי ומורדי אוקנין בילו בתאים נפרדים בכלא במשך שבוע וחצי בכלא הטורקי עד שמאמץ דיפלומטי רציני ולחץ של ממשלת ישראל הביא לסיום הפרשה.

ראש הממשלה נפתלי בנט הודה אז לארדואן על שחרור בני הזוג, אבל אל לנו לשכוח, שמדובר במאפיין של המדינה, ולא על אירוע יוצא דופן. כל אחד מאתנו יכול להיעצר ממגוון סיבות שרירותיות במקום כמו טורקיה, ובעוד מדינות רבות אחרות שישראלים נוטים לפקוד באופן קבוע.

טורקיה אינה מדינה דמוקרטית, ארדואן הוא השליט היחיד, בדיוק כמו שפוטין הוא השליט היחיד. הכסות המערבית שהוא מנסה לעטות, לא באמת מחפה על מה שקורה בארצו.

(מתי ברנהרט)

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
עברתם את הגבול...
ח | 30-12-2021 19:59
עברתם את הגבול ! לציין שנה אזרחית בתור שנה זו בושה וחרפה.
2
בושה וחרפה לסרוגים, לכו תחגגו עם יש"ו
שירן | 30-12-2021 22:18
בושה וחרפה לסרוגים, לכו תחגגו עם ישו
3
את זה תעשו באלול!!!!!!!!
אחת | 31-12-2021 1:26
משכילים שכמותכם בושהההה לסרוגים אין פה שום אמירה
4
יצא המרצע מן...
דודי | 31-12-2021 2:10
יצא המרצע מן השק, עכשיו ברור למה סרוגים כל הזמן מנסים להנדס לנו את התודעה בעניין הגיור, עם כל מיני פירסומים על רבנים של שקל שתומכים ברפורמת הכשרות.
5
כתבה מצויינת, עניינית...
יהודית ש. | 31-12-2021 15:00
כתבה מצויינת, עניינית ולא מתלהמת. סיכום יפה. תודה
6
הספיק לי השטויות שכתבתם על ארה"ב וטראמפ וכו'
עצוב לאן הגעתם | 01-01-2022 9:04
כדי להבין סופית מה מנסה לעשות האתר שלכם (איזו הערה מטומטמת על השחורים בארהב).
7
שנה מחרידה לעולם...
מאוכזבת | 01-01-2022 13:28
שנה מחרידה לעולם אבל לישראל מזעזע נקווה שהממשלה המחרידה תיפול מהר ושהדמויות המצויות בה יעלמו מהמפה הפוליטית.אמן