בשנים האחרונות נפתחו פערים בשיעורי התעסוקה בין גברים ערבים לגברים יהודים לא חרדים; פערים אלה התרחבו במהלך משבר הקורונה. עם זאת, הפערים בשוק העבודה בין גברים ערבים וגברים יהודים לא חרדים אינם מתמצים בשיעורי התעסוקה בלבד – נכון לשנת 2018 עמד פער השכר בין גברים יהודים לא-חרדים וערבים על כ-45% שהם כ-4,435 ₪ לחודש.
כפועל יוצא, ההכנסה מעבודה שכירה של משק בית ערבי (13,023 ₪) עומדת בממוצע על כמחצית מזו של משק בית יהודי לא-חרדי (23,429 ₪) כששני שליש מהפער מוסבר ע"י הפער בשכר השעתי של הגברים.
הבדלים עיקריים
גורם מרכזי לפערי ההכנסה הוא ההבדל בהתפלגות ההשכלה בין שתי האוכלוסיות אשר מסביר כרבע – כ-1,295 ₪ – מסך פער ההכנסות הגולמי – 5,402 ₪. השני בגודלו זה התפלגות ענפי התעסוקה שמסביר כ-19% – כ-1,027 ש"ח; נפת המגורים כ-17% – כ-938 ש"ח; הכנסת הורים כ-12% – כ-640 ₪ ובגרות ופסיכומטרי כ-7% – כ-372 ש"ח. בסה"כ, המודל המוצג בעבודה זו מסביר כ-65% מפער ההכנסה בין ערבים ליהודים לא חרדים.
בעוד שכ-35% אחוז מהפער נותר לא מוסבר בעזרת מאפייני הפרטים הזמינים לחוקרים כגון רמת הפשיעה בחברה הערבית בישראל.
הבדלים נוספים כגון: שנת לידה והשכלת הורים (בהינתן הכנסת הורים) אינם גורמים להגדלת פער השכר בין גברים ערבים ליהודים לא חרדים בצורה משמעותית. מספר ילדים; נפת מגורים ומצב משפחתי אף מצמצמים אותו. בתוך כך, המצב המשפחתי הוא הגורם הדומיננטי בהקשר זה; שכן מקטין את הפער בכ-461 ₪.
השקעה בהון האנושי
מהניתוח עולה כי השקעה בהון האנושי של הגברים הערבים תוכל להוביל להמשך צמצום פערי השכר שתוארו לעיל.
צעדים שיוכלו לתרום לכך כוללים המשך צמצום פערי תקצוב בין החינוך הערבי לעברי בהמשך למגמה בשנים האחרונות ביסודי ובחטיבות הביניים, צמצום שיעור הנשירה של הצעירים הערבים מהמערכת הפורמלית בכל שלביה, שיפור איכות סגל המורים והמנהלים במערכת החינוך הערבית, העלאת שיעור הזכאות לבגרות לרמה שתאפשר השתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה, שיפור כישורי השפה העברית והתאמת שיטת הלימודים והתכנים הנלמדים לצרכי שוק העבודה וכן עידוד השתלבות במערכת ההשכלה העל-תיכונית הלא אקדמית שעשויה לשפר את כושר ההשתכרות של הצעירים הערבים בהשוואה לבוגרי 12 שנ"ל.
סיכום ומסקנות
הדומיננטיות של התפלגות ההשכלה בהקשר של פערי ההכנסה מצביעה על כיוון אפשרי למדיניות המבקשת לצמצם את פערי ההכנסה בין יהודים וערבים.
סקירה של אגף הכלכלן הראשי מאפריל 2019, הראתה שישנם פערים משמעותיים בין יהודים וערבים בהישגים בבחינות הבגרות, הנובעים בעיקרם מחסמים וכשלים המופיעים בשנות התיכון. כמו כן, סקירה זו הראתה פערים ניכרים בשיעורי הנשירה ממערכת החינוך וכן פערים בשליטה בשפה האנגלית. לפערים אלה בהישגים בתיכון משקל רב ביצירת הפערים בהשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה.
ממצאי המחקר הנוכחי בשילוב עם ממצאי העבודות לעיל, מחזקת את המסקנה שלהשקעה בחינוך הערבי חשיבות ניכרת לצמצום פערי ההכנסה בין יהודים וערבים.
במבט קדימה, בכדי להביא להמשך צמצום הפערים בין יהודים לא-חרדים לערבים רצוי לקבוע כיעדים לטווח הקצר והבינוני את צמצום הנשירה של צעירים ערבים ממערכת החינוך הפורמלית, העלאת שיעור הזכאות לבגרות איכותית בקרב האוכלוסייה הערבית ושיפור מוכנותם האקדמית של צעירים ערבים. כמו כן, נדרש שיפור לאיכות העברית הכתובה והמדוברת של בוגרי מערכת החינוך הערבית. שיפור ביצועי מערכת החינוך הערבית עשוי לשפר את סיכויי המוביליות כלפי מעלה הנמוכים יחסית בחברה הערבית.
לראשונה יוקצו 350 מיליון שקלים לתרבות בחברה הערבית
2
0
בנוסף, יישום מדיניות שתקדם את ההשכלה בקרב האוכלוסייה הערבית, תוכל להשפיע באופן חיובי גם בטווח הארוך בשל ההשפעה המתגלגלת של צמצום פערי ההכנסות בקרב הפרטים על הפערים בין הפרטים בדור הבא. העלאת רמת ההשכלה עשויה להוביל לירידה בפשיעה ולהעלאת כושר ההשתכרות של האוכלוסייה הערבית. ממצאי מחקר זה מראים כי להבדלים בהכנסת ההורים בין יהודים וערבים יש חלק לא מבוטל בהנצחת פערי ההכנסה בין אוכלוסיות אלה. צמצום הפערים בדור הנוכחי יביא לצמצום מהיר יותר של הפערים בדורות הבאים ויתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית בעשורים הבאים.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים