יובל דיין, מי שהדהים את עולם החזרה בתשובה אחרי שהודיע על פרידה מנעה ירון דיין וחזרה בשאלה, נישא שלשום לבת זוגו בשנתיים האחרונות, כך פורסם באתר 'ישראל היום'.

כזכור, דיין היה נשוי לנעה ירון דיין, ולשניים יש 7 ילדים משותפים. לפני כשנתיים הוא פרסם פוסט מטלטל בפייסבוק בו הודיע על החלטתו להוריד כל סממן חיצוני-דתי: "הבנתי באופן סופי שהם ואני לא מאמינים באותו אלוהים, והייתי חייב לעשות מעשה ויפה שעה אחת קודם".

תהליך החזרה בשאלה של דיין והגירושין מירון דיין, תועדו במסגרת סדרת הדוקו "יס מן" ב־yes. זמן קצר לאחר הגירושים דיין הכיר את בת זוגו סיוון, ואתמול הם נישאו.

בפוסט המטלטל שפרסם בזמנו בפייסבוק, תקף דיין את התנהלות המגזר בו היה במשך 25 שנה: "לקח לי זמן להטיל ספק ולשאול איך זה, שכל מה שאלוהים רוצה ממני מתמצה בזה שאהפוך את עצמי לבעל אישיות גבולית עד מחוקה מרוב קדושות וטהרות ודקדוקים וביטול לעליון והשוואת צורה וזה. מה נשאר שם בסוף מתחת לכל השכבות והבגדים והכיסויים וההסתרות והשקרים על שקרים על שקרים שמתחזקים קהילות שלמות".

"נועה ואני התגרשנו"

"אז אחרי שנתיים של שמועות שטויות ושקרים שבמהלכם שמעתי שאני בודהיסט, חוזר בשאלה, מתחנגל עם איב וליר, בועל שפנים, זולל קטינות ואפילו העיזו להגיד עליי שאני מצביע ליכוד, יא חארות, אז מחר עשר בלילה על הבמה של התהוות נעשה סוף לשמועות…נתעלה על עצמנו ונדבר על זוגיות, הורות ואמונה במשבר. נדבר על התחדשות, גירושין והתחלה חדשה. הערב מיועד לבעלי לב פועם והולך להיות מחזק ומרענן של הביוקר. אני מבטיח דיבורים שלא שמעתם ואמת נקייה ובוהקת, חפה מפנטזיות, בדיוק מה שאתם לא רגילים לקבל אף פעם מאף אחד".

עוד כתב אז: "ולכל הלא מפותחים שפנו אליי בהודעות נאצה וחירופים, קללות וגידופים וטענו שלא רק שהעזנו להתגרש להם, ואפילו בלי התייעצות או הכנה נפשית, אז אנחנו עוד מעיזים לעלות על במה ולדבר על זה? בושה וחרפה שכזאת. אחרי כישלון שכזה הרי מן ראוי לנו לקבור את עצמנו חיים וללבוש שחור ולמלא פינו עפר וכל זה ובכן, האירוע הספציפי הזה ממש לא בשבילכם ולכן אבקש בכל לשון של בקשה שלא תבואו, יש מספיק רבניות ורבנים שישקרו לכם כאוות נפשכם ויתפלפלו שעות על מה מצפה לכם אחרי שתמותו, ומי שלא יכול להתנהל מול האמת מתבקש לאנפרנד אותי, ויפה שעה אחת קודם".

דיין תיאר את ההליך אותו הוא עובר ועם הרבה ביקורת על החזרה בתשובה: "לפעמים אני מרגיש שכל הקירוב רחוקים הזה הוא רק תירוץ, הצגה אחת גדולה. מרגשת, סוחפת, מופקת היטב, שוברת קופות, אבל הצגה. מי רחוק ולאן מקרבים אותו?".

אין לי יותר אמונה עיוורת

"אפתח ואומר שאין לי בעיה עם אלוהים עצמו, הבעיה שלי זה עם כל מה שמקיף אותו. כל הפוליטיקה והקרנבל וקטנות המוחין וההזיות ושגעון הגדלות ותחושת החשיבות של רוב שליחיו הנאמנים ואני בתוכם. עם חיים עמוסים בפגישות ושיעורים ותלמידים ורבנות וכבוד אבל נטולי שמחה והתרגשות ואמונה וייעוד, כמעט ונשברתי סופית, אבל אז שמע האלוהים את תפילתי וגאל אותי ובגדול.

אז למי שעוד לא מעודכן אספר שלאחרונה הורדתי כל סממן חיצוני דתי, שלא על מנת לכפור או להתריס כנגד אף אדם או מגזר באשר הוא מגזר. פשוט נגמר לי. והבנתי שבשביל שאוכל להמשיך לקחת בזה חלק אני צריך אמונה עיוורת, ואין לי יותר כזאת. אזלה לי.

אציין לזכותי שהייתי מספיק רוחני בשביל להאמין שחיים קשים פלוס נפש מורכבת וחולה כמו שלי יכולים לזכות אותי בכרטיס כניסה לגן עדן, כי הרי לפום צערא אגרא. וכבר הייתי בודהיסט והייתי נוצרי ואפילו שינטו למדתי, אבל כשסוף סוף התעוררה נשמתי ושבתי הביתה אל חיקה המחבק של היהדות, הפכתי בניד עפעף, מילד מוכשר ומחפש משמעות, לדתי צדיק וצודק, נטול דעה עצמית, נטול גלוטן ובעיקר נטול יכולות בסיסיות להסתדר בעולם המסוכן שאלוהים ברא לנו על מנת שנכשל בו. הפכתי לפלגלנט בחסות היהדות, מכה את עצמו עד זוב דם בלילות, אכול שנאה עצמית ורגשי נחיתות אל מול עבדיו המכוונים היטב עם המבטא המדויק ושם המשפחה הנכון. כי אם השטן לובש פראדה אז בטוח שאלוהים חובש שטריימל, לא?

עשרים וחמש שנים זה יותר מדי זמן לא לדווח לעצמי על עצמי בשיט. הייתי מוכן למות על קידוש השם, אבל לרוע מזלי אף אחד לא ביקש את זה ממני. לקח לי זמן להטיל ספק ולשאול איך זה, שכל מה שאלוהים רוצה ממני מתמצה בזה שאהפוך את עצמי לבעל אישיות גבולית עד מחוקה מרוב קדושות וטהרות ודקדוקים וביטול לעליון והשוואת צורה וזה. מה נשאר שם בסוף מתחת לכל השכבות והבגדים והכיסויים וההסתרות והשקרים על שקרים על שקרים שמתחזקים קהילות שלמות. פעם חשבתי שמתחבא שם סוד גנוז גנוז, היום אני יודע שאין שם כלום מלבד כסף וכבוד וכסף וכבוד ותו לא. אלף קולות מדברים לי בתוך הראש. משה רבנו, רבי נחמן רבי נתן רבי ישראל בר, רבי שמעון בר יוחאי, הבעל שם טוב וכל שישים תלמידיו, התנאים, האמוראים, הסבוראים הגאונים הראשונים והאחרונים, כולם מדברים דברי חכמה בינה ודעת, אבל את עצמי אני כבר מזמן לא מצליח לשמוע.

מודה אני שמעולם לא הייתה לי אמונה עיוורת, התחפשתי לאמונה עיוורת כי זה מה שהבנתי שנדרש מיהודי קדוש. עשיתי קריירה בלהיות עיוור ותמים ולמדן וחכם וצדיק. עזבתי את כל מה שהיה לי והגרתי למגזר חדש ומרתק, שהקיא אותי ואת ילדיי בשאט נפש, כמו היינו גושי פלסטיק דביקים, ועל כך נתונה להם תודתי הכנה, מי יודע מה היה עולה עלינו אם ח״ו היינו נטמעים בהם, כנראה שהיינו אבודים לנצח רחמנא ליצלן.

לפעמים אני מרגיש שכל הקירוב רחוקים הזה הוא רק תירוץ, הצגה אחת גדולה. מרגשת, סוחפת, מופקת היטב, שוברת קופות, אבל הצגה. מי רחוק ולאן מקרבים אותו? ומי בכלל יכול לפתוח פה ולהעיד שהוא יודע מי רחוק ומי קרוב. וכמובן שאני לא מתיימר לטעון שהתורה היא שקר ושאלוהים לא קיים. אני רק טוען שאני באופן אישי לא מקור מספיק מהימן שתוכלו להסתמך עליו, והכי אמת שלי היא שאני לא יודע. באמת לא יודע. וכבר אמרו חז״ל ״למד לשונך לומר איני יודע״, וזה לקח לי רבע מאה ללמוד את זה, קצת איטי ועדיין הרבה יותר מהיר מרוב הרבנים, המשפיעים והמחזירים בתשובה הדגולים שאתם ואני מכירים שיודעים, הו כל כך יודעים.

יש לי הרבה מה להגיד על המגזר שהחלטתי לעזוב ועל המוטציות האמוניות ההזויות שהוא מגדל, אבל אשאיר את הלשון שלי קשורה בליש ורק אומר שהבנתי באופן סופי שהם ואני לא מאמינים באותו אלוהים והייתי חייב לעשות מעשה ויפה שעה אחת קודם.

אני יודע שרבים וטובים מכם/ן מאוכזבים ממני עד עמקי נשמתם/ן, אני רוצה לבקש מכם/ן סליחה שאני עדיין חי ובועט, זה לא אישי נגדכם/ן, אני חייב להמשיך במסע שלי. אני מאחל לכולנו חיים טובים וממצים".