מנהג נפוץ בימים אלה במגזר שלנו להשמיץ את המשטרה, כמובן על רקע מותו של אהוביה סדנק ז"ל שקיפד את חייו במהלך מרדף משטרתי חסר אחריות וחסר פורפורציות.

אבל לא רק, גם על ההרגשה שהיא לגמרי לא משוללת יסוד של אכיפה בררנית כלפי חובשי כיפות גדולות, מעוטרי פיאות – מה שמכונה אצלנו 'נוער הגבעות'. ועל רקע הסיפור מעורר הפלצות של הזקן חסר הישע שנעצר בטעות ונשלח יחף ולא מוגן מהתחנה ונמצא מוטל ברחוב כשהוא נזקק לטיפול רפואי.

אין ספק שמקרים אלה מחייבים את המשטרה לבדק בית רציני, יתכן ויצר הכוחנות גבר על המקצועיות ואלה יצרו אסונות נוראיים ובלתי נסלחים, השוטרים המעורבים במעשים אלה חייבים לחפש להם פרנסה במקומות אחרים, לא לפני שישאו עונשים הראויים לחומרת מעשיהם. בכל גוף יש עשבים שוטים שחייבים לנקש מפעם לפעם.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרכב שהתהפך במהלך המרדף (צילום: חוננו)

אבל חבר'ה תרגעו, יש לי רושם שגם אצלנו הגזימו קצת. אזכיר לכולם שאני עומד בראש עמותת 'עושי חיל' הנותנת בית חם לחיילים מרקע חרדי שנזרקו מהבית בשל גיוסם לצה"ל, ומדוע אני מזכיר זאת באמצע המאמר, משום שהחובש הראשון שהגיע לשטח וטיפל באהוביה ז"ל ואף קבע את מותו הוא חייל 'שלנו', משום שכראש העמותה אני אב מאמץ לשלשה שוטרים כאלה, האחד כבר בקבע ושניים במג"ב.

מחאה על הרג אהוביה סנדק ז"ל, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה צילום: דוד כהן/ פלאש 90)

ושלשת הילדים האלה שלי אינם חברים בארגון רוצחים צמאי דם. אני תמה האם עכשיו ה'ילדים' שלי, אלה שלעיתים קרובות נעדרים בשבתות מהבית, אלה שעוזבים לעיתים את מיטתם החמה ב 4 לפנות בוקר, אלה שסוגרים שבת אחרי שבת כדי לרדוף אחרי מחבלים, לעצור פלסטינים מוכרי אמל"ח, לטפל בחניה שנתפסה על ידי השכן, להשיב ילדים אובדים לחיק הוריהם, להשיב שלום בית במקרה של אלימות משפחה, הם בכלל חברים בארגון פשע, בגלל שיש כמה שוטרים רקובים בארגון החשוב ששמו משטרת ישראל.

האם לא כדי לזכור את ימי רצח רבין בהם כל חובש כיפה הפך להיות אויב המדינה, רוצח בפונטנציאל, מחריב הדמוקרטיה בגלל מישהו אחד? מי שמנסה לקחת את המקרים החמורים האלה ולהפוך באמצעם את משטרת ישראל לחבורה של פושעים צמאי דם, שיירגע ומייד.

קודם כל קצת עובדות

כשרכב משטרתי (אפילו אם הוא נראה כרכב אזרחי) כורז לי לעצור אני עוצר ולא משנה מה יהיה. אם בחרתי לברוח אז אני אמור לדעת שכנראה יתפתח מרדף משטרתי ויהיה לזה תשלום. זאת ועוד, אם בחרתי לברוח ולא לעצור, אני גם אמור להבין שזה מעורר חשד שלא לחינם חושדים בי, כי אם בחינם חושדים בי, אין לי ממה לפחד, בחינת על ראש הגנב בוער הכובע.

אילוסטרציה (צילום: דוד כהן/ פלאש 90)

אני בטוח שלו הנהג היה יודע שכך יסתיים המרדף הוא היה עוצר. אני גם בטוח שהשוטר חסר האחריות שהפעיל נגד הרכב את נוהל החירום השמור לפושעים החמורים ביותר, אם היה מעלה בדעתו שכך יסתיים המרדף הוא לא היה פותח בו.

אני בטוח שגם הנהג וגם השוטרים המעורבים במקרה אינם ישנים בלילות האחרונים ולא רק בגלל שהם יודעים שמעתה הם יצטרכו לחפש פרנסה אחרת כי במשטרה הם לא יישארו. מחובתנו אגב לוודא זאת שהם לא יישארו עוד במשטרה. הם אומנם אינם רוצחים אבל גם שוטרים הם לא ראויים להיות.

פגשתי את החייל החובש שטיפל בהם, כחצי שעה לאחר המקרה. זאת היתה פגישה מתוכננת מראש, הבאתי לו משהו ששכח בבית, אף אחד לא חשב שאפגוש בו אחרי מקרה מזעזע כזה, הוא היה אחרי מקלחת והחלפת מדים, הוא לא רצה שנריח את ריח המוות שעלה ממדיו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2020-12-21 at 16.38.51

זו הייתה טעות נוראית בשיקול דעת, וצריך לדאוג שהמשטרה לא תטייח את החקירה, שיוסקו מסקנות, שיודחו השוטרים המעורבים במעשה, שיעשה בדק בית, אבל השוטרים האלה אינם רוצחים.

זאת ועוד, גם יחס המשטרה לנערי הגבעות חייב לעבור בדק בית, יש יותר מהרגשה שקיימת נגדם אכיפה בררנית וכל נער מגודל פיאות החבוש בכיפה גדולה נחשד מייד כחבר בארגון טרור המאיים למוטט את המדינה ואת הדמוקרטיה, ההתעמרות נגדם יוצרת נוגדנים בציבור שמאס בהתנהלות הזאת שאינה מוצדקת. תבדקו כמה ערבים נעצרו לעומת כמה נערים מהגבעות ותגלו מה מכעיס כל כך את ציבור תושבי יו"ש.

כשאנו עסוקים בניגוח המשטרה נמצאים אלפי שוטריה באלפי משימות המגינות על חיינו. כשפורצים אלינו הביתה אנחנו מזעיקים את המשטרה, כשפורצת אלימות במשפחה אנו מזעיקים את המשטרה, כשמישהו תופס לנו את החניה, פלש לנו לחצר, ועוד אלפי אירועים קטנים אנחנו מתקשרים למשטרה, מוקד 100 תפוס יום ולילה על ידי אלפי טלפונים מרחבי יהודה ושומרון, שלשת ה'ילדים' שלי יוצאים למשימות מטורפות יום ולילה במסירות נפש שאין למעלה ממנה.

ימ"ר ש"י (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

כך אני גם נחשף לעבודתה המסורה של המשטרה. כך הם וכך מפקדיהם וחבריהם, יום ולילה ללא לאות בתחושה של שליחות אז לא חושבים שהשוטרים רוצחים אלא משתמשים בשרותיהם. כשאנו ישנים בלילות השוטרים עסוקים באכיפת חוקי התנועה, במניעת פריצות, באכיפת חוקי הקורונה, בהשבת ילדים אובדים להוריהם, ועוד אלף משימות מרגשות. ואלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו.

ימ"ר מחוז ש"י המושמץ כל כך, רודף אומנם לעיתים אחרי נערים יהודים, לעיתים קרובות חפים מפשע, אבל הוא גם רודף אחרי גנבי מכוניות, מחבלים, מוכרי אמל"ח.

כשיש תלונת על התנהלות המשטרה, ולא חסרים כאלה, קיימת המחלקה לחקירת שוטרים שם צריך להתלונן. והם עובדים ומתייחסים. שאלו את ידידי עו"ד איתמר בן גביר, שאלו את חכ"ל אורית סטרוק, כמה שוטרים הם שלחו לכלא, וכמה קנסות הוטלו על ידי בתי המשפט על שוטרים שסרחו.

השמצת המשטרה לא תורמת לשום שיח. עלינו להירגע לדעת שיש לנו משטרה מצויינת אבל היא לא תמשיך להיות מצויינת אם עין הציבור לא תהיה פקוחה. עלינו לדרוש את מיצוי הדין עם השוטרים שהיו מעורבים בפרשת אהוביה סנדק ז"ל, ואת השוטרים הרשעים והאכזרים שהיו מעורבים בפרשת הזקן חסר הישע ששלחו החוצה אחרי שהתברר שנעצר בטעות, אבל אל תהפכו את המשטרה לארגון רוצחים צמאי דם ואת השוטרים לרוצחים.

 

אהרון גרנות הוא עיתונאי לשעבר וכיום יו"ר עמותת עושי חיל הנותנת בית חם לחיילים חרדים בודדים שהושלכו מהבית עקב הגיוס לצה"ל.