הערב התפוצצה לגמרי האשליה לפיה ניתן למנות שופטים בצורה ראויה בקונסטלציה בה מחד ראש הוועדה הוא שר המשפטים אבי ניסנקורן המצדד בעמדות השופטים ללא סייג, ומאידך חברות בוועדה השרה מירי רגב וח"כ אוסנת מארק מהליכוד הנחשבות כלעומתיות למערכת, שמגובות לעיתים על ידי ח"כ צביקה האוזר. דבר כזה לא היה קורה לעולם במשמרת של השרה לשעבר, איילת שקד.

השר ניסנקורן איבד את זה הערב. הוא החליט לקיים דיון לקידום שופט שנוי במחלוקת, עבאס עאסי, אשר נטען כי הוא אנטי ציוני ומנצל את כס השיפוט שלו להגשמת אג'נדות מסוימות, למרות שההחלטה הזאת מתחה את החבל קצת יותר מדי – והוא נקרע.

הפיצוץ בוועדה, ופרשנות משרד המשפטים לחוק; מה משמעות נבחרי הציבור במינוי שופטים?

קודם לכן עוד פנה ח"כ האוזר לשר המשפטים בבקשה לדחות את הנקודות שאינן מוסכמות על כלל החברים לישיבה הבאה בכדי "לאפשר לחברי הוועדה לבוא בדברים ולהגיע לכלל הסכמות, כנהוג מימים ימימה", אך שר המשפטים דהר קדימה והחליט לכנס את הוועדה לישיבה בה ימונו שופטים, מבלי להודיע על הסרת מועמדותו של השופט עבאס עאסי.

בתגובה אירע פיצוץ; רגב, מארק והאוזר, הגוש הלאומי בוועדה, החליטו שלא להופיע לישיבה. בתגובה, נשלפה חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד המשפטים שקבעה על דעת עצמה, מבלי שהדבר נקבע בפסיקה כלשהי, כי הוועדה יכולה להתכנס גם אם חבריה לא מונים שבעה ככתוב בחוק – זאת לטענתה כיוון שמדובר על מקרים בהם חברי הוועדה נפטרו וכדומה.

רגב ומארק פנו לשר בדרישה לעצור את פעילות הוועדה ולא לפרסם את המינויים שהתקבלו הערב תוך שהדגישו כי "אין מדובר בהיעדרות אקראית. בפועל כרגע פועלת הוועדה מבלי שנציגי הריבון, הרשות המחוקקת, נוכחים בה". לדבריהם, "אין מדובר בפוליטיקה מפלגתית או מוסדית, שכן מדובר בנציגים משתי סיעות שונות". בנוסף, איימו השתיים כי במידה ודרישתן לא תתקבל, תוגש על ידן עתירה לבג"ץ.

בניגוד לדרישות השתיים, הוועדה פרסמה רשימה מגוכחת ומטרידה באורכה. 61 שופטים מונו הערב. עשרות שופטים במספר שעות – דקות בודדות לכל מינוי ומינוי. הזיה לא נורמלית.

אבל לדברי יועמ"שית משרד המשפטים, המינויים האלה כשרים. לעמדתה, ניתן להסתפק ברוב חברים מכהן בכדי לכנס ישיבה ולקבל החלטות. הוועדה מונה תשעה חברים, מתוכם רק ארבעה נבחרי ציבור, מה שמעלה את השאלה המתבקשת; האם התכנסות שלושת השופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין לבדם מספיקים בכדי למנות שופטים – כאשר לנבחרי הציבור בוועדה אין כל משמעות?

אוסנת מארק. היא ורגב מאיימות לעתור לבג"ץ נגד פעילות הוועדה (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)

השינוי של איילת שקד, וחשיבות זהות השופטים

מי שהצליחה לראשונה להביא לשינוי בתחום הזה הייתה שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד. בעוד היא באה לתקן את מערכת המשפט, היא ידעה לכרות בריתות בכדי להגיע למטרה הסופית.

יש שאומרים כי מינוי שופטים בעלי השקפה מהצד של הימין לא שווה דבר ועל כן גולת הכותרת בפועלה של שקד, מינוי שופטים, לא שווה דבר. סלחו לי, אותם אנשים אינם מבינים דבר במשפט ואיך החוק במדינת ישראל עובד.

בעוד המחוקק נותן את החוק היבש, מי שיוצק לתוכו תוכן אלה השופטים על פי הפרשנות האישית שלהם. תאהבו את זה או לא, זאת השיטה הישראלית ועד שהיא תשתנה – זהות מפרשי החוק חשובה לאין ערוך, אולי אפילו יותר מהחקיקה עצמה.

אבי ניסנקורן. הוועדה בראשותו נכנסה למשבר (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

חבל שאיילת שקד אינה חלק מהוועדה למינוי שופטים

אז אולי תשלפו איזו תמונת סלפי של שקד עם בכירים במשרד המשפטים, אבל בפועל, לצד פשרות שונות בכדי לאפשר זאת, היא הביאה למינוי שופטים רבים מהימין, כאשר באופן יחסי אחוזים גבוהים מהם חובשי כיפה ומשתייכים לציונות הדתית.

ואולי הנקודה הכי חשובה שאינה קשורה לימין ושמאל: לפני כל ישיבה של הוועדה למינוי שופטים, שקד דאגה לשבת עם כל אחד מחברי הוועדה באופן אישי ולהגיע איתו להבנות והסכמות בכדי לא ללכת בכוח. בוועדה של שקד לא אירע מעולם משבר כזה, בו שלושה חברים בוועדה, נציגי הריבון – העם, מחרימים את ישיבה.

אפשר להיות מלאי ביקורת כרימון על איילת שקד, אבל אי אפשר להתווכח עם ההצלחה שלה במינוי שופטים מהמחנה הלאומי בתור שרת משפטים. הדיל שלה עם לשכת עורכי הדין הביא לימין, בפועל, שופטים רבים שהשפיעו על המערכת. הצורה המקצועית בה ניהלה את הוועדה, הביאה לכך שגם כאשר הביאה למינוי שאינו מקובל על צדדים שונים, לא אירע פיצוץ כה רחב מימדים.

אחרי הערב נותר להגיד דבר אחד: חבל שאיילת שקד אינה חלק מהוועדה למינוי שופטים.