בעקבות המאמר של עיתונאי 'מעריב', קלמן ליבסקינד, במסגרתו הוא כינה מספר אנשי תקשורת מהימין "שרלטנים" ו-"גידולי פרא", המגיש שמעון ריקלין – שדבריו של ליבסקינד כוונו גם אליו – פרסם ציוץ בחשבון הטוויטר שלו, בו כתב כי הוא פרש מקבוצת וואטסאפ בה חבר גם ליבסקינד. ריקלין אף כתב כי הוא חסם את פרשן חדשות 12, עמית סגל, שמוקם יותר השבוע צידד בליבסקינד.

ריקלין כתב: "לפני מספר דקות עזבתי את קבוצת הווטסאפ של 'הפטריוטים'. לי אין את יכולת הצביעות של קלמן לצחקק איתי בפרטי ולטנף עליי בפומבי".

ריקלין הוסיף כי "כמו כן, חסמתי את עמית סגל בטוויטר. עמית מתקשר אליי כל יום כדי להתייעץ איתי, ואז מהדהד טינופים שקריים עליי. קצתי בעלי התאנה הקורצים לשמאל. מחכה לעצים בשדה התקשורת".

אחרי שבמהלך כל השבוע הוא הותקף על ידי מספר כלי תקשורת והאנשים שעובדים בהם, בעקבות קריאתו לפרישה של בנימין נתניהו תמורת סגירת ההליכים המשפטיים נגדו, העיתונאי קלמן ליבסקינד פרסם טור ב'מעריב' בו הוא יוצא במתקפה כוללת וחריפה נגד מספר אנשי תקשורת ימניים ומכנה אותם "שרלטנים".

המתקפה נגד ליבסקינד לא הגיעה רק בעקבות קריאתו לנתניהו להתפטר תמורת סגירת התיקים נגדו, אלא בעיקר התזמון בו היא פורסמה. מספר ימים לפניו כתב עקיבא נוביק דברים דומים. באותו יום בו פרסם ליבסקינד את הטור, פרסם עורך מקור ראשון חגי סגל, דברים דומים.

בעקבות רצף העיתונאים שכתבו על אותו הנושא והעלו את אותו רעיון, מספר אנשי תקשורת טענו כי הם נפגשו עם היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט שתדרך אותם וביקש מהם לקרוא לנתניהו לפרוש מתפקידו.

במהלך כל הטור, שב ליבסקינד והכחיש מכל וכל כי נפגש עם מנדלבליט, ואף השכיל לעשות וכתב כי גם העיתונאים האחרים לא נפגשו עם מנדלבליט בחודשים האחרונים. לדברי ליבסקינד, אף אחד ממי שטען כי הוא נפגש עם מנדלבליט לא טרח בכלל לבדוק את הטענה או לשאול אותו, וכך במהלך כל השבוע, הטענה הודהדה בערוץ 20 ובגלי ישראל על ידי מספר מגישים, מבלי שאמיתות הטענה נבדקה.

בין היתר כתב ליבסקינד: "במשך שנים פיללנו בימין לעיתונות אחרת. רצינו שבתקשורת הכללית ישתלבו גם עיתונאים שגדלו בבתי גידול שונים, מאלה שגדלה בהם רוב הברנז'ה בעבר. שיגוונו אותה. שיעשירו אותה. שיכניסו לתוכה פנים אחרות. במידת מה זה קרה. יש היום בתקשורת יותר פרצופים "אחרים" מבעבר".

לאחר מכן הוא כתב: "אבל לצידם של אלה צמחה לה באין מפריע גם ערוגה מסוכנת של גידולי פרא תקשורתיים. אנשים שברובם מעולם לא כתבו ידיעת חדשות, ולא אספו מעולם מידע ולא חיטטו מעולם בארכיון מצהיב. ולא יברו מעולם עם מקור. ולא הצליבו מעולם סיפור. אלה נשאבו לוואקום שנוצר בהיעדר עיתונאים ימניים, ובמסלול ירוק ומיוחד דילגו על שלב הטירונות והלימוד ורכישת הכלים, ודי היה להם שמישהו הניח לידם מיקרופון כדי שיוכלו להביט במראה ולראות שם, ניבטת אליהם, דמות של עיתונאי. אנשים ללא הבנה עיתונאית, ללא אתיקה עיתונאית, אנשים ללא כבוד לערכים עיתונאיים".

עוד כתב ליבסקינד: "אני מכיר את הטענה שלפיה יש בתקשורת הכללית מעט מדי תומכים לבנימין נתניהו. אני מסכים איתה. הזכרתי אותה בעצמי יותר מפעם אחת. חשוב שהתקשורת תתגוון גם באנשים שבאים מתוך אותם 35 מנדטים שהצביעו לליכוד. אלא שתמיכה בליכוד או בנתניהו לא יכולה להיות הקריטריון היחיד שהופך אדם לעיתונאי".

בהמשך מזכיר קלמן את מעורבותם הפוליטית של ריקלין, תדמור ויערה זרד. ליבסקינד כתב כי ריקלין התמודד בפריימריז של הבית היהודי, ותדמור וזרד היו חברים בקמפיין הבחירות של הליכוד: "זה לא הולך ככה", כתב, או שאתם עיתונאים או שאתם פוליטיקאים".

את הטור סיים קלמן כך: "זו לא הפעם הראשונה שאני כותב בכאב על מה שמתרחש בשולי העיתונות הימנית. המצב הולך ומחמיר. על חלק מהתקשורת בימין אפשר לומר בצער, אפילו בצער רב, בהישען על האמירה המפורסמת: "רצינו לגל דור של עיתונאים, ובמקומם צמח לנו דור של שרלטנים".