משפחת פרץ חזרה ביום חמישי האחרון, מגדיד תמרים משפחתי בבקעה, אורי אב המשפחה נוהג, אשתו רננה יושבת לצידו וילדיהם הקטנים יושבים מאחור. הם נוסעים בכביש בין מגדלים לאש קודש עד שנקלעו לפיגוע אבנים: "אוי לא!!!! אבנים" צועקת רננה בקול כדי שאורי יספיק לעצור. הוא מאט, סלעי ענק מונחים על הכביש מולם בידיעה שאין שום אפשרות לעבור את זה.

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=181268863453040&id=100047097823487

פרץ מתארת מוקדם יורת בחשבון הפייסבוק שלה את המקרה: "לנסוע רוורס בחושך עם הרכב הגדול בדרך הצרה הזו זה בלתי אפשרי! חצי שנייה ו… בום!!! בום!!! בום!!!!! אבנים פוגעות באוטו. בום!!! האוטו מטלטל עם כל מכה. צדו הימני של הרכב סופג עוד ועוד סלעים, השמשה הקדמית התנפצה". מאחור צורחים הילדים בבעתה, "ידיים מעל הראש" קוראת להם רננה, "להוריד את הראש, אבא ואמא מטפלים בזה. אל תדאגו".

"למי להתקשר?" היא שואלת. "לרבש"ץ?" "לא," אומר אורי, "למוקד. רק למוקד". הם נמצאים בצומת קריטית: "מה עוד אפשר לעשות? מה עושים? להסתובב? אי אפשר. אף רכב לא נראה באזור.. להתקדם? אי אפשר והסלעים ממשיכים להכות בחוזקה. שניות שנדמות כנצח", כותבת פרץ.

יריית אזהרה אחת והמחבלים בורחים

בשלב הזה, מוריד אורי את החגורה ופותח את הדלת, יורה יריית אזהרה, כדור אחד באוויר ו-6 הדמויות בורחות בחסות האפילה אל הכפר, הוא נעמד בחוץ, תר בעיניו ורננה מחייגת למוקד ומדווחת על זריקת אבנים וחסימה רצינית על הציר. במקביל הם מקפיצים את כוחות הביטחון.

אורי פורק את הנשק ומחזיר לחגורה והם ממשיכים לנסוע. אולם אחרי 20 מטרים הם נעצרים בשנית. "כל הדרך זרועה סלעים, הקטנים 10-15 קילו, הגדולים מתקרבים ל-50. אבן אחרי אבן, מה שלא ניתן להרים אורי מגלגל ומשאיר בצד הדרך", היא מוסיפה לשחזר. "מגיעים לשער הצהוב ואחי מגיע לעזור בסיקול האבנים. הוא לוקח את הילדים המבוהלים ואנו נשארים שם תוך כדי הכוחות שמגיעים… הילדים נסערים. המומים. זה קרה מטר מהבית. האירוע נגמר. אנחנו אחרי זה".

ציפינו לחיבוק וחיזוק מהמשטרה

המשטרה מזמנת את הזוג ביום שני לאחר ראש השנה להגיש תלונה על "מס רכוש בגין פעולות איבה". הם מגיעים לתחנת משטרה יחד. כאן הכל מתהפך – השוטר פונה לאורי: "אתה רוצה לדבר עם עורך דין לפני שאנחנו מתחילים את החקירה?"פרץ מזדעקת: מה? חקירה??? על מה??", השוטר משיב: "את זה אתה תשמע בחקירה עצמה,  שהשתמשת בנשק".

"אנחנו המומים ומזועזעים.. אין מילים. חטפנו אבנים! ירינו יריה אחת בודדת באוויר להגנה ורוצים לחקור אותנו ולפתוח על זה תיק פלילי?! מה קורה כאן?? צפינו לחיבוק וחיזוק מהמשטרה על המהלך שלנו. לקבל את הטופס ולהמשיך הלאה בביורוקרטיה עד שנצליח לתקן את מה שהמחבלים עשו. ועכשיו הופכים את אורי לפושע?? תיק פלילי?? אם לא היה יורה. מי יודע מה היה קורה. מזל שהיה לנו נשק

אחרי שעתיים של חקירה הם יוצאים מתחנת המשטרה, לאחר שנלקחו מהם טביעות אצבע וצילומים מכל כיוון. "מה יהא על אנשים שבסך הכל רוצים לחזור לביתם בשלום? מה יהא על העם המתוק הזה שחייו כל כך יקרים. מה יהא על המדינה היקרה שלנו שמתנהלת בצורה כזאת…הכאב שלנו הוא לא פרטי. המלחמה הזאת היא לא מלחמה אישית. אנחנו צריכים לצאת באמירה ברורה נגד ההתנהלות הכושלת של המשטרה בהגנת אדם על משפחתו מול מחבלים", היא מסכמת את האבסורד.