משל הסלמנדרה, מתאים אולי יותר מכל, להסביר את מצבנו הפוליטי.

הראי"ה קוק, מתאר שני סוגי חכמים – חכם אמתי שבנה עצמו על ידי עבודה קשה רבת שנים, וחכם מזויף שלמד שורה פה שורה שם, אך יודע להציג עצמו לציבור, כאילו הוא איש אשכולות. את החכם המזויף, מכנה הרב קוק בשם סלמנדרה, יצור שעל פי המסורת התלמודית, אין לו אבא ואמא, והוא נוצר על ידי כשפים.

הרשו לי להשליך את המשל הזה על המציאות הפוליטית בה אנו חיים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

קרדיט: ערוץ הכנסת)

יש פוליטיקאים, שבנו בניין יסודי ערכי אמתי, של אידיאולוגיה ועשיה, שורשים גזע וענפים. אך יש גם פוליטיקאים, שנוצרו ב"כשפיהם" של אנשי יח"צ מוכשרים. אנשים אלה ממציאים את עצמם שוב ושוב, עולים על גל כזה או אחר, מתוך מגמה להקסים את הצבור. מייצרים סקרים מחמיאים, ראיונות מלטפים, כתבות מוזמנות, תמונות ופרגונים ממומנים. אך כל אלה לא ישנו את האמת, כי הם היו ונותרו לא יותר מאשר – סלמנדרה.

גלי האהדה שמלווים אותם כשהם על ספסלי האופוזיציה, נעלמים כלא היו מיד כשהם עומדים למבחן המציאות. לפני הבחירות, כשהכל רק בתאוריה, הם משיגים סקרים מדהימים. אומרים לציבור את מה שהוא רוצה לשמוע, ומייצרים סקרים שמנבאים הצלחה של מפלגת שלטון. אבל כשמגיע מבחן האמת, הם מקבלים כולם ביחד, לא יותר משישה שבעה מנדטים, ולפעמים אף לא עוברים את אחוז החסימה.

הציונות הדתית, כבר למעלה מעשור, מתפתה לתת את עצמה בידי פוליטיקאים מתוקשרים. מודל של קיצורי דרך מזויפים, חלקם שכירי חרב פוליטיים, כוכבי תקשורת מבוססי יח"צ נמרץ, שלעתים אף אינם שומרי שבת, אך מוצגים כמו סיפור הצלחה מסחרר.

וקיצורי דרך כמו קיצורי דרך, רק מאריכים ומסבכים את הדרך. לא רק במבחן המנדטים. גם במבחן האידאולוגי, פועלים אנשים אלה, לא אחת, בניגוד לאידיאולוגיה של שולחיהם. בנושאי חינוך, קדושת המשפחה, קדושת הצבא, ועוד.

באחד המקרים, טענו תומכי אחד מהם: "אם רק תעמידו אותו בראש, הוא יביא ים של מנדטים, הוא יהיה ראש ממשלה". כאילו את כל ערכינו עלינו למכור, בעבור חופן מנדטים. אך לבסוף, חזר כמו ריטואל קבוע, מבחן המציאות הכואב, וטפח על פניה המבולבלות של הציונות הדתית. כי אם אין נאמנות לערכים, אין כלום.

בדרך הזו, מוצאת היום הציונות הדתית את עצמה, עם רסיסי מפלגות, שבורה חבוטה וחבולה, חסרת השפעה פוליטית. היינו מצפים לחישוב דרך מחדש. ובכל זאת, שיטת קיצורי הדרך השרלטנית, רק הולכת ומחריפה.

כך יש המתפתים להצטרף למפלגת השלטון, הליכוד, כחסרי בית עלובים, זרוקים עלי דרך, מוכנים לבלוע כל צפרדע אידיאולוגית, ובלבד שיאספו אותם מהרחוב.

אך הגרוע מכל הוא, ששוב מנופפים לנו בסקרים "מכושפים". בחגיגיות גדולה הם מכריזים: "ראו את הפוליטיקאי המזהיר שצובר 18 מנדטים, ואף יתמודד הפעם על ראשות הממשלה". כנגד החגיגה המזוייפת הזו, עומד מי שזכרונו עוד לא בגד בו, ולוחש מבויש – הרי כבר היינו בסרט הזה. סקרים מרקיעי שחקים שהסתיימו בלא לעבור את אחוז החסימה.

יתירה מכך, אפילו כשנשאו במשרות כמעט הכי רמות במדינת ישראל, היו להם סקרים של לא יותר משישה מנדטים. אז אולי תסבירו לי למה תמיד לפני הבחירות הסקרים מדהימים, אך כשהם נושאים תפקיד בפועל, ומתמודדים עם מבחן המציאות, הסקרים צוללים שוב ושוב למטה? האם לא ברור לכם עדיין, כי מדובר בפוליטיקאים שנישאים על גלי יח"צ, שבמבחן האמת מתברר תמיד, שאין להם תמיכה אמתית בציבור.

מעבר לכל האמור, הציונות הדתית היא לפני הכל – תנועה אידיאולוגית ערכית, בעלת שורשים איתנים. תנועה של אנשי אמונה וערכים, הרבה לפני כל חשבון פוליטי קטן או גדול. ארץ ישראל וצבא, תורה ואהבה, סבלנות והכלה, התנדבות ומסירות, הם רק חלק מהמאפיינים היפים של הציבור הזה. לא יעלה על הדעת, להקטין דווקא את התנועה הערכית הזו, להתנהלות פוליטית קטנונית ומלאכותית, שעובדת אך ורק על פי שיקולי יח"צ צרים, חסרי כל יסוד ערכי, שמתמוטטים יום או יומיים לאחר הבחירות.

הציונות הדתית, שרוצה, ואף חייבת לחזור לחיים, חייבת לדבוק ראשית לכל, באידיאולוגיה האמיתית שלה. אמנם, לכל הערכיות הנפלאה הזו, חסר היום כלי פוליטי מייצג, הרבה בגלל ההתנהלות שתוארה לעיל. אך הפתרון אינו מונח בשום אופן, בנהייה אחר הזיוף החדש, אלא בחזרה לעצמנו, לערכינו. קודם כל להיות אנחנו כמו שאנחנו באמת, ודווקא מתוך כך, להצמיח מנהיגים אמתיים. אנשי אמונה ועשיה, נאמנים לדרך. רק כך תבוא לבסוף גם הצלחה פוליטית אמתית.

אסור לנו להסכים לקיצורי דרך מזויפים. אל לנו להתפתות לפוליטיקאים שנוצרו בכשפי היח"צ. מוכרחים לעבוד על בניין אמיתי מחודש של התנועה האידאולוגית, אולי החשובה ביותר במדינת ישראל, ובפרט לעת הזאת.

=======

הרב יצחק זאגא הוא יו"ר תנועת 'רוח ירושלמית', תנועה יהודית – חברתית