שאלה

שלום הרב, מה צריך להיות היחס שלנו כאנשים דתיים לסופת הטורנדו שהיתה באוקלהומה, ששם נהרגו גויים בלי יהודים?

השאלה שלי היא האם צריך להיות בשמחה בגלל כך או בעצב? האם יש הבדל שנהרגו רק גויים או יהודים (במילים אחרות, אם היו מתים יהודים מה היה צריך לעשות)?

והחלק השני לשאלה, את הסופה הזאת עשה בורא העולם, והשאלה היא למה.

תודה מראש!

תשובה

'טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו', ולפיכך כל ירא שמים צריך לכאוב את צער הבריאה באשר היא. ובייחוד שכאן מדובר בבני אדם בעלי צלם אלהים, גויים ישרים וטובים שאינם מצירים לאיש, כדברי ר"ע 'חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם', ובאר התוס' יו"ט שבכל אדם הדברים אמורים (יש שפירשו אחרת עיין שם בתו'ס יו"ט הארוך).

כאבם של ילדים הקרבים למותם, נשים וגברים, נמצא בנפש היהודית ומתעורר בבריאות נפשית לעומת הטרגדיה הזו.

ודאי אם היו מתים יהודים היה צד נוסף ומהותי של צער, על עם ד' שנפלו, הן מצד הצער הטבעי על היותם חלק מהאומה, הן מצד היותם חלק מהסגולה האלוקית ואבדנם ממעיט את הופעת השכינה בעולם. אולם גם ללא היות האדם יהודי, יש בו ערך גדול ואיבודו הוא דבר מצער מאד.

איננו יודעים דרכו המדוייקת של רבש"ע בכל מאורע, אלא יש בנו אמון כלפי שמיא ש"כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד", וסוף הכל לאור וליושר.

יש ערך לכלול בברכת החולים בשבת בקריאת התורה, את השם הכללי של נפגעי הרעש בארה"ב.

אולם במקביל לכך יש לזכור שבכל יום רבים רבים מתים בעולם השלישי בדרכים שונות, חלקם הגדול בידי אדם על לא עוול בכפם, ועלינו לזכור זאת ולכאוב זאת, על אף שאינם מקבלים חשיפה וקולם אינו נשמע בשל העוני בארצם.

ובתיקון עולם במלכות ד' בקומת מלכות ישראל בארצו, יתעדן העולם כולו וימעטו הזוועות הן בידי אדם הן בידי שמים.