1. לנפתלי בנט יש הזדמנות שלא תחזור והוא חייב לנצל אותה. כל מה שהוא צריך לעשות זה לא להיכנס לממשלת נתניהו החמישית. על פניו, זה לא אמור להיות מסובך מדי. ההצעה שנתניהו הגיש לו שלשום, הופכת את ההחלטה להישאר באופוזיציה לקלה. אפילו קלה מאוד.

בנט גם לא צריך להילחם על שלמותה של מפלגת ימינה. הרב רפי פרץ רוצה להמשיך לשמש כשר החינוך ולהיכנס לממשלה? שיהיה לו בהצלחה. הקריירה הפוליטית שלו נקשרה בזאת של הרב רפי פרץ במקריות וכצורך השעה בלבד, אין סיבה שבנט ימשיך להחזיק בקשר הזה שלפי רבים מזיק לו פוליטית הרבה יותר מאשר מועיל.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט לשאלת סרוגים על הצטרפות ימינה לממשלה

2. במשך שנים בנט ניסה – ובחלק מהזמן אף הצליח – להיות האלטרנטיבה הימנית לליכוד ונתניהו. רבים ראו בו את המנהיג ביום שאחרי. אבל כל פעם היה משהו שיצר סדק בדמות הזאת. פעם היו אלה מאבקים פומביים עם נתניהו, פעם קרבות עם אנשי הציונות הדתית בשמם נבחר, ופעם הקמת מפלגה חדשה שלושה חודשים לפני בחירות והתרסקות שאיש לא חשב שהוא יקום ממנה.

אם מישהו היה אומר לבנט לפני שנה שהוא יהיה שר הבטחון, סביר להניח שבנט היה קורא לשירותי הבריאות לעצור אותו. אבל באורח נס – כן, נס, אין מילה אחרת- ועם הרבה תודות לאביגדור ליברמן שהתעקש לא להקים ממשלת ימין עם נתניהו, בנט הצליח להתאושש פוליטית, לכרות בריתות שבימים כתיקונם היה בורח מהן ולחזור להנהגת המדינה.

3. אבל בנט לא רק חזר להנהגת המדינה, הוא חזר להיות מנהיג משמעותי ודומיננטי. מאז פרוץ מגיפת הקורונה בנט מתרוצץ מעיר לעיר, יוזם, מבצע, משתף, יורד לציבור, נפגש עם ראשי ערים, פותח חמ"לים ומתווך בין האזרחים לצוותי רפואה בכירים. האיש לא נח. ונראה שהוא אוהב לא לנוח. גם מתנגדיו בשגרה מודים שבנט מטפל במשבר הזה בצורה בוגרת, אחראית ועניינית. בעוד רבים הואשמו שהם מערבים שיקולים פוליטיים בהחלטות הנוגעות למאבק בנגיף, אצל בנט הטענה הזאת לא הוזכרה, וגם אם כן לא באופן שיטתי.

4. מטבע הדברים ברגעי משבר, נערכת השוואה ספונטנית בין מי שנבחרו לטפל במשבר. ההשוואה השכיחה ביותר כרגע היא בין נתניהו לבנט. בבחינת התפקיד של השניים אין ספק מי יותר פופולרי בציבור ונתפס כאחראי ואמין יותר. וכך, מבלי שהתכוון, בנט הפך לאלטרנטיבה לנתניהו. דווקא מתוך המשבר הרפואי – כלכלי הגדול בתולדות המדינה, בנט יכול למצוא את ההזדמנות לקפוץ אל עמדת ראשות הממשלה.

5. אבל בשביל זה בנט צריך "להיפרד" מנתניהו. לא ללכת אחריו שוב כעיוור. לשים בצד את הקלישאה "להשפיע מבפנים", ולהמשיך להשפיע ולאתגר מבחוץ. באופוזיציה הוא יהיה פנוי הרבה יותר לעבודת שטח, למגע עם הציבור. הוא יוכל להגיד בקול את מה שהוא חושב על התנהלותו של נתניהו בתחום המדיני – בטחוני ולא לשמור בבטן ולהיתפס כשותף שלו לכל החלטה. ובמילים אחרות: בנט יוכל סוף סוף להיתפס כאלטרנטיבה אמיתית לנתניהו.

אחרי פירוקה של כחול לבן אין באמת יריב פוליטי שמאיים על הליכוד ונתניהו בבחירות הבאות, אם בנט יעבוד נכון הוא ייהפך לכזה. אבל בשביל זה הוא יצטרך לעשות את מה שרבים מאוד לפניו חששו לעשות: להיפרד מנתניהו.