מאז תחילת המשבר עלו שאלות רבות בנוגע להתנהלות דתית בצל ההגבלות, כשאחת מהן היא בדבר הטבילה במקוואות. ברשתות החברתיות עלתה מצוקה גדולה מנשים אשר נקרעו בין הרצון להמשיך לקיים את המצווה החשובה, לבין החשש לבריאותן ובריאות משפחתן.
גם הבלניות התריעו שאינן ערוכות להתמודד עם המצב. למצוקה זו נענו ארגון 'עתים', ויועצות ההלכה הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'. יחד הם גיבשו מסמך ובו צעדים לשינוי במערך המקוואות, שיישומם יעזור בהתמודדות עם אתגר הקורונה – אותו העבירו למנכ"ל המשרד לשירותי דת ומנכ"ל משרד הבריאות.
במכתב ששלחו למנכ"לים, הסבירו כי נוכח הזינוק היומיומי במספר החולים בנגיף הקורונה, ובמקביל אליו החשש ההולך וגובר בקרב ציבור הטובלות אודות הסיכונים הכרוכים בהמשך הטבילה, נראה כי יש להעלות מדרגה אף בהנחיות בתחום המקוואות, כשם שנעשה בתחומים אחרים. זאת, על מנת לצמצם ככל שניתן את הסיכונים הכרוכים בטבילה, ולאפשר לציבור הטובלות להמשיך לטבול בבטחה יחסית.
בין הצעדים שהציעו על מנת לשפר את ההגנה על בריאות הטובלות, היו:
סגירת מקוואות הפועלים ללא רישיון ולא ידוע אם הם עומדים בתקנות משרד הבריאות
הרחבת שעות הפעילות על מנת לרווח בין זמן נוכחות הטובלות במקום כך שבכל זמן נתון, כך שיהיה ניתן לשמור על מרחק של 2 מטרים בין הטובלות ולצמצם חשיפה באזורים המשותפים.
לסגור את המקלחות במקוואות ולהדריך את ציבור הטובלות להיערך בבתיהן.
חיטוי ונקיון המקוואות באופן יסודי ומקצועי יותר ואף להוסיף ערכות בכל מקווה.
עליית מדרגה באכיפת ההנחיות הנוכחיות ועוד.
לבסוף אמרו, על המשרדים האמונים על הנושא לציין בהנחיות כי לא ניתן להבטיח סטריליות במאה אחוז ולהבהיר כי ככל שטובלת נוהגת לבקש הנחיה מיועצת הלכה או מרב, ביכולתה להתייעץ עמם כיצד עליה לנהוג.
בארגון מקווים כי המשרדים ישמעו לצו השעה, ישיבו בחיוב ויפעלו ליישם את הצעדים שהציעו לאלתר על מנת למנוע ככל שניתן את היתכנות הידבקות הנשים במקוואות.
"בעת מגיפת הקורונה אנו מבקשות ממשרד הבריאות לתת מענה לציבור הטובלות בדבר מצב הסטריליזציה של מבני המקוואות ובורות הטבילה" מסרו הרבניות שרה סגל-כץ וד"ר חנה אדלר לזרוביץ'. "עד שיישמע קול צלול של המומחים האחראיים לתחום לגבי החיטוי והפיקוח הנדרשים בעת הזו, ושל משרדי הממשלה ביחס לליקויים שהתגלו בדוח המקוואות ע"י מבקר המדינה – אין לנו אלא להתריע" הן אמרו, "אנו קוראות לציבור הנשים שומרות טהרת המשפחה ובני זוגן להחמיר בשמירת דיני נפשות כל עוד בטיחות הטבילה אינה מפוקחת. אנו גם מזכירות כי ניתן להמשיך ולקיים את ההלכה במצב של דחיית טבילה על אף הקושי הגלום בכך".
עו"ד שרה וינברג מהמחלקה המשפטית בארגון 'עתים': "לא ייתכן כי דווקא מצוה שנועדה לשם טהרה, תהיה כרוכה בסיכונים שעשויים לגרום לטומאה (מוות), לטובלות, בלניות וכלל הציבור. לא ייתכן כי מאות אלפי הטובלות מדי חודש תאלצנה לעמוד בבחירה בין טהרת המשפחה לבין מצוות "וחי בהם". אנו דורשים כי יינקטו מלוא האמצעים להבטיח טבילה בבטחה. ימים סוערים ומאתגרים אלו מאלצים את כלל הגורמים האמונים על המקוואות לעשות בדק בית עמוק אודות ליקויי התברואה במקוואות, אשר צר לנו שלא נעשה לפני שנים רבות".
תגובות
תוצאה של רבנות ראשית מושחתת ומנוונת אי אפשר גם שוחד, בטלה, נפוטיזם, עדתיות וגם עמידה בחוק והגיינה.
טבילת נשים הוא אשר אמרתי לא ניתן לשמור על סטריליות במקוואות . מי ערב לכך שאישה שהיא נגועה בנגיף ובאה וטבלה ובאות אחריה לא יפגעו ? על מנת שלא יפגעו יהיו חייבים לרוקן כל פעם אחרי הטבילה של האישה את המקווה ולחטא את המקווה האם זה ניתן לעשות? התשובה לא . לכן על הרבנים המפוקחים ביותר לחשוב ולמצוא מוצא ופיתרון עם חשיבה נכונה ולשים מול עיניהם פיקוח נפש של הנשים היקרות הללו שרוצות לקיים את המצווה . ולכן קיימים שתי פתרונות ואני נותן לרבנים הפוסקים חשיבה יצירתית לגבי הטהרה לנשים שרוצות לקיים את מצוות הטהרה מבלי להפגע . סוף מעשה במחשבה תחילה . פיקוח נפש , דוחה הטבילה בצורה הנוכחית , ולקיים מצוות הטבילה עם שינויי עד יעבור זעם . המציל נפש בישראל כאילו הציל עולם מלא . סוף מעשה במחשבה תחילה .
על כלור כב' שמע? כדאי לבדוק עם כימאי. במאות האלו משתמשים עם החומר שהורג כל חיידק, וירוס ונגיף. זו פשוט שטות. כמובן שצריך גם לחטא ידיות ואת הסביבה.
טבילה בים פעם בחודש תסע האישה לים. במי הים אין סכנת קורונה וגם אין אנשים. שכל אחת תקח אחריות אישית ותטבול בים שבורא עולם שם לפנינו. ואם לא ים אז אגם ואם לא אגם אז מעיין נידח.
בלנית ומי בדיוק ישגיח על הטובלת במים העמוקים הסכנה גדולה יותר