על פי דיווח שפרסם היום (ראשון) בטוויטר העיתונאי נועם אמיר, לשכת עורכי הדין מינתה את "פרקליטת המחבלים", עו"ד לאה צמל, ליו"ר ועדת בתי הדין הצבאיים. בתגובה לכך, מגיבים בלשכת עורכי הדין כי המינוי הינו טכני בלבד, ובימים אלו, צמל שמכהנת בתפקיד כבר 8 וחצי שנים, נכנסת כבר לקדנציה שלישית.

בשיחה עם סרוגים אומר יו"ר מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין עו"ד אשר אקסלרוד, כי: "במינוי של לאה צמל אין שום דבר חדש. היא יושבת בתפקיד הזה כבר שמונה וחצי שנים, כל ארבע שנים מחדשים לה אותו וכעת היא נכנסת לקדנציה שלישית בתפקיד".

אקסלרוד תולה את המידע שהביא לדיווח בפוליטיקות הפנימיות של הלשכה: "כל מיני גורמים שפעם היו איתי בקואליציה והיום הם אופוזיציה, נוח להם עכשיו להוציא את זה החוצה כי זה שם חם. הכל פוליטיקה. הנה, לאה צמל פתאום התעוררו כולם".

בנוסף, מדגיש אקסלרוד כי צמל עומדת בראשות הועדה במחוז ירושלים בלבד, בו אין בתי כלא של חיילים אלא של מחבלים בלבד, ועל כן מי שימונה לעמוד בראש אותה ועדה יהיה חייב להיות עורך דין המופיע באותו מתקן, כלומר סנגור המגן על המחבלים הכלואים במקום: "ירושלים זה לא תל אביב ולא חיפה. שם יש בתי דין צבאיים של חיילים, בירושלים בית המשפט הצבאי היחידי זה בית המשפט למחבלים של מחנה עופר. האינטרס של המערכת להיות מפוקחת על ידי לשכת עורכי הדין, ועורכי הדין היחידים שמופיעים שם הם סנגורים".

עו"ד אשר אקסלרוד: "פתאום התעוררו כולם, הכל פוליטיקה". (צילום: איציק בורדו)

עוד הסביר על מהות הוועדה: "בתפקיד הוועדה לבדוק את כניסת עורכי הדין למקום, שיש חדר לעורכי דין, שיש שם מחשב ופקס, שיש להם אפשרות לשבת עם עצירים, היא בודקת את רמת בית המעצר. יש בפעילות זאת תועלת רבה למערכת הצבאית שיכולה להודיע כי היא מפוקחת על ידי הלשכה וכל התנאים שם בסדר גמור. כל הפעילות מתואמת עם נשיא בית המשפט הצבאי".

כזכור, לאחרונה הופק סרט דוקומנטרי על תפקידה של צמל כסנגורית, ועורר סערה עזה שכללה מחאות רבות, כולל ביטול מאות מנויי מפעל הפיס, והקרנה פיראטית של הסרט בעיר מעלות.

רק לאחרונה, ייצגה צמל את המחבל טארק ברגותי כנגד לשכת עורכי הדין שהחליטה לשלול מהמחבל את רשיונו כעורך דין לצמיתות. כזכור, ברגותי הואשם בבית המשפט הצבאי בנשיאת, החזקת וייצור נשק, ירי לעבר אדם וניסיון לירי לעבר אדם. לטענתה של צמל ששימשה כפרקליטתו, בית המשפט הצבאי אינו נחשב לבית משפט פנים ישראלי, העבירות בוצעו מחוץ לתחומי מדינת ישראל וכי המונח קלון אינו מתאים להרשעה כיוון ש"מעשיו נועדו כדי להתריע ולהטיל אימה על המתנחלים החומסים את אדמות עמו".

בלשכה דחו את הטענות וכתבו בפסק הדין כי: "דומה שלא נתקלנו בפסק דין חמור יותר".