הבעיה העיקרית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות הנוכחיות היא הזמן בו הן נערכות- פחות מחצי שנה אחרי הבחירות הקודמות. כל הספינים שעבדו לו בבחירות האחרונות לא מצליחים הפעם לספק את הסחורה. הסיבה פשוטה- אנשים עדיין זוכרים אותם. כשיש פער של 3-4 שנים בין מערכת בחירות אחת לשנייה המצביעים לא תמיד זוכרים לפרטי פרטים את התנהלות הפוליטיקאים בבחירות האחרונות, אך הפעם כאמור, המצב שונה.

אחת הססמאות איתה רץ נתניהו בשבועות האחרונים, היא האזהרה מכך שתקום ממשלת שמאל-ערבים, בה בני גנץ ויאיר לפיד הם ראשי הממשלה ברוטציה, ואחמד טיבי ואיימן עודה הם שרים בכירים. אחרי "הערבים נוהרים לקלפיות", ו"או ביבי או טיבי", שהביאו לנתניהו את הניצחון בשתי מערכות בחירות, הפעם האיום הזה לא מספק את הסחורה.

התרחיש שממנו מזהיר נתניהו בלתי אפשרי

מלבד הצמידות, כאמור, של שתי מערכות הבחירות, הסיבה שהאיום לא מניב את התוצאות להן מייחל הליכוד, היא שהתרחיש ממנו מזהיר נתניהו לא יכול לקרות. גם אם כחול לבן תהיה המפלגה הגדולה בכנסת והנשיא ריבלין יטיל על גנץ להקים את הממשלה הבאה, אין סיכוי שהוא יצליח להקים ממשלה ללא עריקים מגוש הימין.

הרי אפילו נתניהו יודע שליברמן לא יישב בממשלה עם אחמד טיבי, ויועז הנדל וצבי האוזר לא יהיו חברים בממשלה בה חבר איימן עודה. ועוד לא דיברנו על יאיר לפיד שבמשך תקופה ארוכה תקף את 'הזועבי'ז', ועל גבי אשכנזי ובוגי יעלון שלא יתנו יד להצטרפותו של אחמד טיבי לוועדת חוץ ובטחון.

דבר נוסף שנתניהו יודע היטב הוא שאפילו אחמד טיבי ואיימן עודה לא רוצים להצטרף לממשלה שגנץ, יעלון ואשכנזי, הם מראשיה. מבחינתם, מי שפיקדו על הצבא אינם ראויים להיקרא מנהיגים. מה הם בכל זאת יכולים לעשות לטובת גנץ? להמליץ עליו בפני נשיא המדינה רק בכדי לראות את נתניהו מזיע. אך להמלצה שלהם אין שום משמעות מעשית כשאין היתכנות לישיבה שלהם בממשלה.

אז למה נתניהו בכל זאת חוזר על ההפחדות של ממשלת גנץ-לפיד-ערבים? כי הוא בונה על הזכרון הקצר של אזרחי ישראל. אותו זכרון קצר שגרם להם לשכוח שהוא הצביע בעד גירוש היהודים מגוש קטיף, ואותו זיכרון קצר שגורם להם לשכוח שלמרות הצהרותיו של נתניהו שהליכוד חייב להיות גדול, מה שקובע בשיטת הבחירות במדינת ישראל זה לא גודל המפלגה אלא גודל הגוש. גם את זה הספקתם לשכוח? תשאלו את ציפי לבני.