הדרך שבה נעשה האיחוד של מפלגות הבית היהודי, האיחוד הלאומי והימין החדש הערב (ב') הוא אמירה ברורה נגד ראש הממשלה נתניהו – הציונות הדתית כבר לא בכיס שלך.

ההודעה ההיסטרית של הליכוד בתגובה לאיחוד המפלגות הערב יכולה ללמד כי לא ציפו שנציגי הציונות הדתית יעשו מהלך בניגוד לרצונם:

"זה איחוד פיקטיבי אם לא מכניסים לתוכו את כל המפלגות מימין. אם בכך נגמר המהלך, כשמנגד המפלגות הערביות מאוחדות, גוש הימין בסכנה וודאית לאיבוד השלטון. בנט, שקד וסמוטריץ׳ השאירו בכוונה בחוץ 5-6 מנדטים לגוש הימין – והם מסכנים במודע את המשך שלטון הימין. עדיין לא מאוחר מדיי לתקן את הטעות המסוכנת הזאת."

בליכוד חושבים שהם עדיין נמצאים בסתיו 2018, אז הצליחו באמצעות ראש המלל והרב דרוקמן לקפל את הרב דרוקמן. המהלך ההוא אמנם ריסק את הציונות הדתית וכמעט מחק אותה פוליטית, אבל נתניהו החליט לפזר את הכנסת ולתת הזדמנות שנייה. הפעם בנט, שקד וסמוטריץ' כבר יודעים מה כוחם ומול מי הם הם עומדים.

מול הניסיונות של נתניהו לבחוש, הם אמרו לו "תודה, אבל אין צורך" והקימו מפלגה שאחוז החסימה כבר לא מרתיע אותה, וזאת מבלי לקחת את שתי מפלגות הקיצון. אם נתניהו רוצה לשמור על השלטון שלו, כמו שעשה בבחירות הקודמות, הוא יצטרך לפתוח את הכיס.

בנט ושקד, סמוטריץ' והרב רפי אומרים לליכוד, שאם נתניהו רוצה לשמור על קולות זהות או עוצמה יהודית, הוא מוזמן להכניס אותם לתוך הליכוד כפי שעשה למפלגת כולנו. אם הוא רוצה לבחוש, שידע שיש לזה מחיר. 5-6 המנדטים שעל השולחן ונמצאים בסכנה, הם בעיה גם של הליכוד.

בעשור של שלטון נתניהו היו כמה תקופות בהן הציונות הדתית הייתה "ילד הכאפות" של הפוליטיקה. זה היה ב-2009, כשהבית היהודי עמדה על 3 מנדטים בלבד וחזר ב-2018 עם הקיפול של בנט באולטימטום ההוא. הפעם המפלגה המאוחדת של הימין, מפוכחת יותר, מנוסה יותר ובעיקר בטוחה יותר איפה היא נמצאת.