תלונה שהוגשה לאחרונה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בגין שיהוי הליכים בפרקליטות נמצאה מוצדקת. בהחלטת הנציב, השופט (בדימוס) דוד רוזן, הוא עמד על חסר בהנחיית היועץ המשפטי בנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום. החסר נוגע להיעדר פיקוח ומעקב די הצורך של התביעה על תיקים הנשלחים להשלמת חקירה במשטרה.

התלונה שהוגשה לנציבות טענה כי חלפו למעלה מ-30 חודשים (שנתיים ו-7 חודשים) מאז החלה החקירה המשטרתית, וטרם הוגשו כתבי אישום בתיק, על אף הודאת החשודים בתיק.

במהלך הבדיקה התברר כי התיק נשלח להשלמות חקירה במשטרה כחודש ימים לאחר הגעתו לפרקליטות, אולם השלמות החקירה נמשכו 14 חודשים נוספים. לאחר חזרת התיק לפרקליטות, הוא נבחן במשך שנה ו-4 חודשים עד שהוחלט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע.

מתשובת הפרקליטות לנציבות עולה, כי פרק הזמן בו התיק מצוי בהשלמות חקירה אינו נמנה במסגרת התקופה הקצובה לטיפול בתיק- כפי שנקבע בהחלטת היועמ"ש (ועומדת במקרה זה על 18 חודשים). כמו כן, ציינה הפרקליטות כי הפרקליט המטפל שוחח בטלפון 3 פעמים עם היחידה החוקרת בבקשה לקדם את השלמות החקירה.

לכאורה, מציין הנציב רוזן, לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות שעמדה בסד הזמנים שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. יחד עם זאת, הוא כתב בהחלטתו: "הגם שתעדוף השלמות חקירה הנדרשות על ידי הפרקליטות מהמשטרה אינן בשליטת הפרקליטות, עדיין לא ניתן להסכין עם העלמות ונאלמות קולה של הפרקליטות נוכח התמהמהות ו/או התאחרות שכזו בקבלת התיק חזרה בפרקליטות".

עוד הוא כתב: "במצב העניינים הנהוג כיום, תיק הנשלח למשטרה על ידי הפרקליטות לצורך השלמת חקירה, מצוי ב"הדממה" לאורך חודשים ארוכים בה מתייצג התיק בפועל כ"מנותק קשר" עם הפרקליטות ללא פיקוח ומעקב אחר קצב התקדמות, של השלמת החקירה".

בסוף החלטתו ממליץ הנציב ליועץ המשפטי לממשלה לשקול תיקון הנחייה מס' 4.1202, שעניינה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום", כך שבתקופה בה מצוי תיק החקירה בידי המשטרה לצורך השלמה, תעקוב הפרקליטות אחר התקדמות השלמת החקירה המבוקשת על-ידה. זאת, באמצעות פנייה בכתב לממונה הרלוונטי ביחידה החוקרת, מדי תקופה שתקבע, על פי סיווג והגדרת התיק, לצורך קבלת עדכון אודות מצב הטיפול בתיק.

כמו כן, המליץ הנציב בפני פרקליטת המחוז לפעול לקידום התיק נשוא תלונה זו ככל הניתן, וזאת לנוכח חלוף הזמן המשמעותי ממועד הגשת התלונה – יולי 2016, חומרתו, האינטרס הציבורי והנזק העלול להיגרם לניהול המשפט בשל הימשכות הטיפול בתיק.