א. אין שום הלכה ושום מנהג להדליק מדורה בל"ג בעומר.
ב. כבר העירו החיד"א ועוד גדולים שהמקור בו כתוב שרשב"י עלה למרומים בל"ג בעומר נפלה בו טעות סופר (במקום "שמת" רשב"י צריך להיות "שמחת" רשב"י. בזמן האחרון נתגלה כתב יד ישן המאשר שנפלה כאן טעות סופר.
ג. גם אם נאמר שרשב"י נפטר בל"ג בעומר, אין מקור ברור לכך שביום מותו של צדיק עושים חגיגה ומדורה, אדרבה זה יום של צום. חת"ס תורת משה ויקרא.
ד. ובכלל, אחרי חורבן בית המקדש אין להוסיף ימים טובים חדשים. שו"ת חת"ס יו"ד רלג.
ה. הרמ"א כותב בשו"ע או"ח תצג שבל"ג בעומר עושים קצת שמחה – אך לא מזכיר מדורה.
ו. אין קשר ברור בין ל"ג בעומר לבין מרד בר כוכבא, וכמובן לעורר גבורה הוא תמיד דבר טוב, אך אין לזה קשר למדורה.
ז. אם כבר עושים מדורה, אסור לגנוב עצים, ואסור לגנוב עגלות מרכולים כדי להובילם. רשב"י לא היה גנב וגם לא בר כוכבא.
ח. אחרי המדורה יש לאסוף את העצים השרופים, וכן כל שיורי המזון והאריזות. רשב"י לא היה מלכלך וכן בר כוכבא.
ט. אין לשבת מעורב בנים בנות גברים נשים במדורה. רשב"י וכו' כנ"ל.
י. יש לעשות את המדורה במקום בטוח מסכנת התפשטות שריפה ולהכין דליי מים וחול על כל צרה ולכבות היטב כל גחל בסוף המדורה. לצערנו כל שנה יש שריפות. רשב"י… וכן הלאה…
יא. יוצאים ידי מדורה קטנה בשיעור כזית או כביצה. אין צורך במדורה ענקית עד לב השמים. כל שנה מגיעים בל"ג בעומר לחדר מיון אנשים עם כוויות.
עוד סיבה לעשות מדורה קטנה: המדורות גורמות זיהום אויר נורא. וכל שנה מגיעים בל"ג בעומר לחדר מיון אנשים עם בעיות בדרכי הנשימה.
יב. אין לעשות מדורה בשעה מאוחרת איפה שיש שכנים וזה מפריע להם לישון. וכן צריך לקום מחר בבוקר בזמן לתפילה.
יג. כאשר ל"ג בעומר חל במוצאי שבת במירון, זה גורם חילול שבת נורא ואיום אצל המשטרה ואצל אנשים רבים. רשב"י לא היה מחלל שבת. גם בר כוכבא לא חילל שבת.
יד. בכלל, אין מקור ברור להילולא במירון. הרבה גדולי ישראל אומרים שעדיף לשבת באותו זמן ללמוד תורה ואת כסף הנסיעה לתת לצדקה. ללימוד תורה ולצדקה יש מקור ברור. ואין צורך לומר שרשב"י למד תורה.
טו. בכלל יש להרבות אהבת ישראל. רשב"י היה מאוד בעד (זוהר כי תשא קצ ב).
תגובות
הוא כנרא יודע מה הוא מדבר אבל למה להרוס מסורת הוא כנראה יודע מה הוא מדבר אבל למה להרוס מסורת יפה של שנים!
אז שיסביר לי כבודו אם אין להוסיף ימים טובים ל לאחר החורבן מדוע כבודו חוגג את יום העצמאות ועוד באמירת הלל עם ברכה?
תפתח את המקור "[ובמקומו טרחתי הרבה לקיים מנהג עיר מולדתי ק"ק פפד"מ העושים פורים ביום כ' אדר א'] ומנהג מצרי' ביום כ"ג אדר שלפע"ד דאמרי' הוא מהאי ק"ו משעבוד לחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כ"ש אבל לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום" זאת אומרת, שהתנאי הוא: יום שנעשה בו נס, יום שמוזכר בש"ס. והחתם סופר מביא דוגמאות לימים שבהם נעשה נס בקהילות מסויימות ומקפיד על מנהג זה. יום העצמאות ויום ירושלים בהחלט עומדים בהגדרה זו של "יום שנעשה בו נס" בדומה לחנוכה ופורים, ואף יותר (שיהיה ברור - חנוכה זה על ניצחון החשמונאים! נס פך השמן לא מוזכר ב"על הניסים" או בספר מקבים ומקורו מאוחר לאחר שכבר אבדה העצמאות היהודית) ובהחלט יותר מכל יו"ט מקומי אחר, כולל זה של פרנקפורט!
לפי החת"ס, יום העצמאות זה מדאורייתא... "וכבר הארכתי יותר מדי ולסיים בנחמה אומר מ"ש לעיל דקביעת יום מועד ביום עשיית נס הוא ק"ו דאורייתא ולפע"ד לפ"ז יום פורים וימי חנוכה דאוריי' הם אך מה לעשות בהם אם לשלוח מנות או להדליק נרו' או לעשות זכר אחר זהו דרבנן והעובר ואינו עושה שום זכר לימי חנוכה ופורים עובר על מ"ע דאוריי' אך העושה שום זכר יהי' מה שיהי' עכ"פ ביום א' מימי חנוכה ואפי' לא הדליק נרות ולא שלח מנות בפורים וכדומה אינו אלא עבריין דרבנן ואפשר קריאת הלל ומגילה הוה ק"ו דאו' לומר שירה כמו שציוה בפסח לספר י"מ בפה ה"נ ממות לחיים חייב לומר שירה בפה דוקא"
האשכנזים שישארו בבית ויחנקו מספיק לאשכנזים לכפות את המנהגים הדיכאוניים שלהם. שישבו בבית. ויניחו לעדות המזרח להמשיך מנהג אבותיהם. בחום באש ובמים ובשטויות והמצאות פולניות.