אירוני: בנט ופייגלין הצביעו בעד העלאת אחוז החסימה

בחירות 2019, הוכרעו למעשה עוד בכנסת ה-19, אז תמכה הקואליציה בחוק המשילות – העלאת אחוז החסימה ל-3.25%, בהם גם נפתלי בנט, איילת שקד, משה פייגלין ואורלי לוי שבטח אוכלים את עצמם עכשיו על מה שעשו אז.

נזכיר, הכנסת ה-19: ברית האחים בין לפיד לבנט, פייגלין בליכוד ואורלי לוי בישראל ביתנו. בשבוע אחד מעלים סדרה של חוקים, בהם גם חוק הגיוס. האופוזיציה מחרימה את הדיונים, והקואליציה מצביעה מול עצמה. יוני שטבון הצביע נגד חוק הגיוס, אבל שאר הקואליציה הצביעה פה אחד על כל החוקים.

משה פייגלין, שלפי החוק הישן היה עובר את אחוז החסימה עם מפלגת זהות, דיבר אז על כך שצריך להעלות עוד יותר את אחוז החסימה.

"אני תומך בחוק הזה, והכי קל לי לתמוך בחוק הזה כי בתחילת דרכו לא תמכתי בו; לא רק שלא תמכתי בו, אלא בתצורתו הראשונה, מי שזוכר, כמעט 60 חתימות כדי להגיש אי-אמון, וכל מיני דברים כאלה, הצבעתי נגדו, ואפילו בניגוד למשמעת, משום שהדמוקרטיה יקרה לי, וחשבתי שהחוק הזה הוא חמור ובאמת פוגע באושיות הדמוקרטיה כפי שאני מבין אותה. לא הייתה לי בעיה, כשחשתי כך, להצביע נגד, ולא בניגוד לצו מצפוני, ואילו עכשיו בלב שלם ובמצפון נקי אני מתכוון להצביע בעד החוק הזה, כשבאמת הוסרו ממנו אותן בעיות שראיתי בו בשלב הראשון.

הטיעון המרכזי שטוענים נגד החוק הוא עניין העלאת אחוז החסימה, ואני מאז ומתמיד תמכתי בהעלאת אחוז החסימה עוד הרבה מעבר למה שמעלים עכשיו. אני לא חושב, למשל, שארצות-הברית היא דמוקרטיה קצת פחות מוצלחת מאתנו משום שיש בה שתי מפלגות גדולות, כמו שחברתי חברת הכנסת תמנו-שטה ציינה קודם לכן, ומוצאים בתוכן – כל המיעוטים וכל מגוון הדעות מוצאים בתוך שתי מפלגות גדולות את מקומם. זה לא אומר שאנחנו צריכים להפוך בבת אחת למשטר של שתי מפלגות, אבל בוודאי שבתוך מגוון המפלגות הגדול הקיים בישראל יכולים למצוא את מקומם כל מגוון הדעות וכל מגוון המחשבות. זה לא פוגע בדמוקרטיה. זה אולי פוגע אולי באמת במשילות, והרי לכך נועד החוק, אז מה הבעיה בעצם?"

שולי מועלם התנגדה, אבל הצביעה בעד

הקרבן הטראגי הנוסף של החוק היא שולי מועלם, אז חברת כנסת מטעם הבית היהודי, והיום מתמודדת מטעם הימין החדש שכרגע לא נכנסה לכנסת.

בדיון במליאה אמרה מועלם: "הצבעה שלי בעד החוק הזה נובעת בחלקה הניכר מהמחויבות הקואליציונית שלי, וממנה אני רוצה להתחיל.

חברי חברי הכנסת, בחוק הזה יש הרבה חלקים. הדבר המרכזי שבו הוא קודם כול ההבנה שבמדינת ישראל נדיר שממשלה מצליחה לסיים את כהונתה במועד הקבוע בחוק. אז נקודת המוצא שלנו היא שיש בעיות משילות במדינת ישראל. השאלה היא מה המשילות שאנחנו רוצים לקדם והאם החוק הזה על שלל סעיפיו מקדם את המשילות הזאת. האם המשילות הזאת, המטרה שלה היא ליצור גושים גדולים, או שהמטרה שלה היא לאפשר פלורליזם? האם, חברי וחברותי, ברוח הימים שאנחנו מתקרבים אליהם וברוח מגילת אסתר, האם הצר, חברי וחברותי, שווה בנזק המלך?

אחוז חסימה נמוך נועד לשקף באופן מיטבי ורחב ככל האפשר את אוכלוסיית הבוחרים. החברה הישראלית, נרצה או לא נרצה, מפולגת ושסועה על רקע אידיאולוגי ועל רקע מגזרי. יש חשיבות גדולה לוויסות המתחים האלה ולשמירה על המסגרת המחייבת של כולם: מיעוט ורוב, מיעוט ורוב. ייצוג נאות של חתכים שונים בחברה הישראלית מעודד מעורבות אזרחית, מעודד את האוכלוסייה להיות יותר מעורבת בשיטה שאנחנו בוחרים להיות בתוכה, השיטה הדמוקרטית. נשאלת השאלה, חברי וחברותי: האם אדם שאין לו ייצוג – האם הוא יצביע או לא יצביע כלל? האם הוא יצביע גם בידיעה שהקול שלו הולך לפח האשפה של ההיסטוריה? והאם נכון בכלל לדבר על התמרכזות של הציבור?

אין ספק שמספר רב של מפלגות הוא לא תוצאה רצויה; הוא לא תוצאה רצויה לנו ולא לפרלמנטים אחרים. רק חשוב להגיד שכל המומחים שבאו בפנינו, גם אלה שתמכו מאוד בהעלאת אחוז החסימה, גם אלה שהתנגדו מאוד להעלאת אחוז החסימה, ביקשו מאתנו לזכור שאנחנו, חבר הכנסת מיקי לוי, לא שבדיה, לא נורבגיה ואפילו לא גרמניה – אנחנו מדינת ישראל על כל המורכבות שיש פה.

אני לא חושבת, חבר הכנסת מיקי לוי, שמישהו מאתנו רוצה שיהיו פה רסיסי מפלגות. אני רק שואלת: האם הצעת החוק הזאת על כל סעיפיה היא מה שיביא בסוף לזה שלא יהיו פה רסיסי מפלגות? האם היא תביא לזה שתהיה פה יותר משילות?"